מגזין

Mum's The Word

Mu'm בבארבי הצליחו להשכיח לאסף בן קרת מעט מתעוקות החגים. ביקורת הופעה

מאת אסף בן-קרת. 04-10-2009

תגיות: Múm

Mum's The WordMyspace

הגעתי להופעה של להקת Mu'm האיסלנדית עם מעט מאוד ציפיות. אני אוהב אותם, אך לא האזנתי למוזיקה שלהם כבר די הרבה זמן, האלבום האחרון שלהם לא ממש מצא חן בעיניי, ומאז ששתי התאומות האיסלנדיות האגדיות עזבו את ההרכב, נוכחותן בהחלט חסרה. אך האמת היא שהתהייה הגדולה ביותר שליוותה אותי היתה איך הם יעבירו את המוזיקה שלהם אל הופעה חיה על במה. למי שמכיר את ההרכב, ברור למדי שהקשר בין הביצועים בדיסק לבין מה שייראה על הבמה הוא מקרי ביותר. המוזיקה שלהם, שדי קשה להגדיר כשחושבים על זה, קסומה ונעימה ככל שתהיה היא לא משהו שאפשר להעביר לבמה בפשטות. אפשר בהחלט להגיד שאחרי ההופעה בערב סוכות בבארבי התוצאה היתה יפה ושונה לחלוטין מהסאונד הרגיל שאנו מכירים מהאלבומים שלהם.

שבעת הנגנים של Mu'm מצליחים להעביר לבמה את האווירה המוכרת - מוזיקה שמרחפת בחלל האוויר סביב האוזן, שזורמת בקצב איטי, שהיא לעתים קרובות חלומית ומנותקת מהמציאות, מלודית, משונה קצת, לעתים ילדותית ותמיד מעניינת. כאשר הם מופיעים לייב על הבמה מה שעובד קצת פחות טוב הוא הרגש. המוזיקה שלהם נעימה לאוזן, יפה מאוד, ההופעה ממריאה אך לא תמיד מרגשת.

הביצועים בלייב מקבלים תפנית מגניבה - הם פתאום קצביים יותר, קלילים ואווריריים יותר, הם נשמעים פחות הזויים ויותר מחוברים לקרקע. זה עובד טוב. קודם כל הליין אפ, שהשתנה לא מעט מאז שקם ההרכב ב-97', מאוד מוצלח והם נגנים טובים. רבים מהם מנגנים על כל לא מעט כלים לא בהכרח שגרתיים כמו יוקללי, אורגני נשיפה שונים, כל מיני צעצועים קטנים ומרשרשים, כל מיני תיבות סאונד אלקטרוניות וגיטרה אחת משונה בצורת ריבוע. הסולנית שלהם, הילדור גאונטאדיר, היתה חמודה להפליא וכבר מהקטע הראשון הצליחה להעביר את השירה המתקתקה והצלולה שלה לקהל שנשבה אחריה, ובהמשך הערב היא אף הראתה מנעד מרשים למדי. המימיקה ושפת הגוף שלה הזכירה לעתים את האמא הגדולה של איסלנד, ביורק. לשירה הצטרף פעמים רבות אולף ארנלדס, שהחליף הרבה כלי נגינה באותו ערב, והיה חביב אף הוא אם כי ביישן בהרבה (חוץ מזה, הוא ממש מזכיר גרסה בוגרת של נילס הולגרסון, שבכלל מגיע מלפלנד, אבל למה להתעסק בסמנטיקה?). את העבודה הטובה ביותר עשו החצוצרן שלהם, שהנגינה האיטית והמדויקת שלו העניקה לכל השירים את הנופח הדרמטי והעומק הרגשי שלהם והמתופף המצוין שבעיקר בזכותו כל השירים קיבלו לא רק את הקצב, אלא גם את האווירה שלהם, גם את הטון וגם את האימפקט.

לMu'm היו הרבה סיבות להתרגש מתל אביב, בעיקר בגלל הקהל שקיבל אותם בהרבה אהבה והרעיף עליהם הרבה יותר חום ממה שציפו לקבל. אולי זה לא מפתיע אם מתחשבים בעובדה שהמקום שהם מגיעים ממנו קפוא כמעט כל השנה, הם חשופים כמעט כל השנה לאור יום וכל מה שיש להם הוא הרבה פיורדים ואפס דאגות על הלב. הקהל בבארבי זכה להופעה מספקת ויפה, מעט קטעים שהיו קצת איטיים או מונוטוניים מידי, אבל בסך הכל הם מהווים חלק קטן מהשלם, ובכללה ההופעה היתה ממש מהנה. עניין אחד שקצת העיב היה שההופעה החלה באיחור מאוד לא אופנתי אחרי חצות. הבארבי היה רחוק מלהיות מלא, והציפייה לתחילת ההופעה היתה מרגיזה למדי. לפחות קיבלנו פיצוי הולם.

בנימה אישית יותר, כיוון שבאמת לא ידעתי לקראת איזו הופעה אני הולך, על אף שאני מכיר אותם שנים רבות, אני חייב לציין שהמוזיקה שלהם התאימה בול למצב הנפשי שלי באותו ערב - רציתי לברוח מכאן, לקבל מנוחה קטנה מכל מיני עניינים שיושבים לי על הראש (ובמקומות אחרים) ולהיות במקום אחר. אמנם לא הצלחתי להגיע הרחק עד איסלנד, אבל בהחלט קיבלתי את המנה האסקפיסטית שלי לערב אחד אחרי ארוחת חג משופעת ברבים מבני שבט פולין לדורותיו. הישג מכובד מאוד ללא קשר למוזיקה.

 Mu'm בבארבי ת"א, 3.10.09

תגובות

  • פשוט להתחבר למילים

    פשוט להתחבר למילים האלו כמו שפשוט להכין חביתה. ואני חושבת שזה מאד נחמד שכמעט לכולם יש סיפורים מרנינים על הערב הזה בגלל סוכות. אצלי ההופעה הגיעה אחרי שירה בציבור, שלוש מנות ושתי עוגות (על 130קמש מהרצליה) וזה היה בדיקדיקדיוק במקום. פי.אס יש פה קצת תמונות שלקחתי http://www.flickr.com/photos/chupchic/sets/72157622394456601/

    talik, 05-10-2009 08:26