מגזין

אנרגיה ושמה מוסיקה

בפרספקטיבה של שנתיים וחצי אחורה, גלית גרינר מבינה כמה האלבום של קותימן שינה לה את התפיסה המוזיקלית. מוזיקה זה לא סגנון, מוזיקה היא תחושה

מאת גלית גרינר . 05-10-2009

תגיות: Kutiman

אנרגיה ושמה מוסיקה

 

לאחרונה יצא לי לחשוב לא מעט על הילדות שלי, על השנים שעברו עד עכשיו, על המסלול שעברתי. תקופת החגים והעובדה שעוד חודשיים אני מחליפה קידומת ל- 3, עשו ביחד אפקט של עצירה, מחשבה, הערכה אחרת של הדברים שבחיים, התנקות, שטיפה והתחלה מחדש. חשבתי על הרבה דברים שיריעה זו קצרה מלפרט אבל בין היתר חשבתי על זה, וזאת לא מחשבה חדשה כמובן, אבל מזווית אחרת. חשבתי ככה לעומק על הקשר שיש לי למוסיקה מגיל קטן. מאז שאני זוכרת את עצמי הייתה מוסיקה בבית, מכל מיני סוגים ומינים, מכל מיני מלכים ומלכות, מזוהר, לאום כולת'ום ועד אלביס והגששים.

כבר מגיל 5 או 6 המשפחה הקרובה הפנימה את העניין והייתי מקבלת ליום ההולדת שלי קלטות של הזמרים/ות שהערצתי. בגיל 9 (שנת 89') כבר היו לנו כבלים בבית, ואז נחשפתי לעולם המופלא של M.T.V - קליפים, צבעים, שלל סגנונות, מידע אינפורמטיבי ומה לא. חשבתי על זה שהיכולת שלי להיחשף למוסיקה הייתה מוגבלת לטלוויזיה, רדיו ובעיקר למשפחה. למדתי המון על מוסיקה דרך אבי, אימי ואחי הגדול, ולפעמים דרכם גם למדתי מה אני לא אוהבת. השנים עברו להן, ולפני 5 שנים הגעתי לקול הקמפוס. לקח לי שנה רק להתחיל לשמוע ולהבין מה אני אוהבת וזה בשילוב של המון עזרה והכוונה מבחוץ. היה קשה לי עד לא מזמן להגיד בדיוק מה אני אוהבת וכנראה שלאנשים סביבי זה היה ברור יותר. כשהייתי שומעת מה אני אוהבת ישר הרגשתי את זה אבל משום מה לקח לי המון זמן להגיע לדברים שאני באמת אוהבת. תמיד הסתכלתי על אנשים מסביבי נניח כמו אחי ומבחוץ זה היה נראה כאילו ברור לו כשמש מה הוא אוהב ואיך למצוא את זה.

האלבום של קותימאן הגיע לאוזניי במלואו לפני שנתיים וחצי. לפני כן שמעתי שני שירים כסינגלים וכבר הרגשתי שמתבשל פה משהו אחר, משהו גדול, משהו שמבין מוסיקה. כל פעם ששמעתי את האלבום, ושמעתי אותו המון ותמיד מההתחלה עד לסוף, כיצירה אחת שלמה, היה קשה לי יותר לכתוב עליו, על מה אני מרגישה שאני שומעת אותו, שהצלילים שלו עוטפים אותי. מה שכן, מהרגע שהוא אצלי, אני יודעת שהוא אחד מהאלבומים האהובים עלי. אחד מהאלבומים שהשפיעו עלי. כשהבאתי את האלבום הביתה ועידן, בעלי, שמע את האלבום הוא נתפס ישר. העניין הזה ישר העלה אצלי מחשבות נוספות כי אני מחוברת ל- Fאנק ועידן מחובר לטראנס.

לפני שבועיים ככה, תוך כדי המחשבות האינסופיות שמציפות אותי, הבנתי למה. למה הוא השפיע עלי ככה ולמה זה אלבום שאני ועידן יכולים להתענג עליו ביחד. בשנה וחצי האחרונות אני נמצאת בשלב אחר מבחינת המוסיקה. אני פתוחה ליותר סגנונות מבעבר, האוזן שלי שומעת אנרגיות, אווירה ופחות קטגוריות ברורות ומובחנות. בשנה וחצי האחרונות אני בוחרת את האלבומים שלי ומגיעה אליהם בין היתר דרך אנשים, שכל אחד מהם מוסיקאי בדרכו. אנשים שאני פוגשת סתם בדרך, חברים, משפחה. אני יכולה להגיד שבהתבוננות ובעשייה שלי בכלל ובמוסיקה בפרט הבחירות שלי מזוקקות, מכוונות דרך אינטואיציה ורגש והבנה של מה מתאים לי ונכון לי ומה לא.

אז איך קותימאן, או בשמו המלא אופיר קותיאל נכנס כאן לתמונה? האלבום שלו, כל קטע בנפרד והקטעים כמקשה אחת מייצרים מרחב שמעט מאוד מוסיקאים מגיעים אליו. קותימאן הוא גאון בן 27, מה שאומר שהוא יצר וברא את האלבום כשהיה רק בן 24 או אולי קצת פחות. מידע אישי אני יודעת שהוא לא שמע המון מוסיקה בחייו לפני שילד את האלבום, ועדיין הוא בין המעטים שאני מכירה שהצליח להבין באמת שמוסיקה זו אנרגיה. מוסיקה וצלילים זה הכל, והכל קשור בהכל ומחובר בצורה שלא ניתנת להפרדה והתפקיד שלנו זה לגלות את אותם החיבורים היפים והטבעיים, לפצח את החיבורים בין הגרוב, לנשמה, לג'אז, לפסיכדליה, לאפריקה, לאלקטרוניקה ל....  קותי הצליח להבין שטראנס או Fאנק הם לא סגנונות ברורים, כל הסגנונות הם בעצם תחושה, וויב, רגש, מים.

האלבום של קותי, כמו אלבומים אחרים ששמעתי בתקופה זו, וכבר כתבתי עליהם בכתבות אחרות, שינה לי את התפיסה לגבי מוסיקה. זה אלבום שהצליח לפתוח לי את האוזניים ולשלוח אותי לשמוע אחרת סגנונות שהייתי סגורה אליהם לפני כן. אלבום שהוריד מחסומים והסיר "גזענות" כלפי צלילים לא מוכרים וחדשים. אלבום שמבין איך הכל מתחבר עם הכל וזורם. אלבום שליווה אותי בשלבי הלפני וההכנה לקבל מוסיקה כשלם, להכיל את המורכבות שבה ולא לפחד לתת לדברים להתערבב, יחד עם הרגשות שלי.

 תמונות: עמית ישראלי

תגובות

  • הכתבה הזאת יוצרת תחושה, רגש ומים

    סחתיין עלייך גרינר, מסכימה ונהניתי לקרוא. יש הרבה דברים שאפשר לזייף אבל כשמשהו בא ממקום כל כך טהור נכון ואמיתי, האוזניים פשוט קולטות את זה- כך עם האלבום של קותימן הסופר מוכשר.

    פרלה, 07-10-2009 01:22

  • מסורבל מאוד עם הרבה רגש

    מבולבלי, 07-10-2009 13:19

  • מסורבל מאוד עם הרבה רגש

    מבולבלי, 07-10-2009 13:21

  • Kuti is ruling my world

    נתן לך את הכוח והתבונה, ואת האהבה.

    ינוביץ, 08-10-2009 00:16

  • KUTIMANYA

    גלית יקרה כתבת יפה וזורם, תוך כדי קריאה נתקבלה אצלי התחושה הנפלאה של המסת החומות וההגנות שכה קשה להסיר ביומיום. . . הקטע השרה עליי אווירת רוגע והתנקות, מעין המשך מושלם לאלבום המיוחד של המאסטרו. תודה arale

    ARALE (סניף ברבלט בב"ש), 08-10-2009 18:22

  • כבתה מעולה...רואים שאת מחוברת למוסיקה

    וזה בא מהלב...שאפו

    ברבאבא, 08-10-2009 20:53