מגזין

תורת הקוונטין

קוונטין טרנטינו, לורנס בנדר וכריסטוף וולץ הגיעו לישראל לבכורת הסרט, "ממזרים חסרי כבוד" והופתעו מהתקשורת בישראל. גבריאלה דוידוביץ' לעומת זאת הגשימה חלום ישן

מאת גבריאלה דוידוביץ'. 17-09-2009
תורת הקוונטין

למרות ההשתדלות כמה שניתן לתפוס דברים בפרופורציות ולהבין כי אנשים הם בסך הכל אנשים, בדיוק כמוני וכמו הקרובים אלי, אני מגלה כי הדברים הם לא בהכרח כך. עם כל ניסיונותיי למזער ולהמעיט בערכו של היום בו נכחתי, אני חייבת לציין כי אני נמצאת באופוריה בלתי נגמרת. בדיוק כמו ילד קטן שהלך לאיבוד במפעל לממתקים.

היתה לי ההזדמנות, ביומיים האחרונים, לצרוך כמות שופעת ורבה של קוונטין טרנטינו. כאשר זו הגיעה לשיאה במסיבת העיתונאים אותה ערך במלון דן בתל אביב.

טרנטינו בדיוק כמו בסרטיו ודמויותיו, איננו יכול להיות דמות שתדמה לאחד האדם. הוא מציג נוכחות בולטת ביותר כאשר הוא ממש נהנה, אך במידה, מהמעמד שכונס במיוחד עבורו. הוא משיב בהתגרות בלבושו, התנהגותו ושפת גופו. כאשר כל מלוויו לבושים במיטב הרשמיות שרק ניתן ליום חמים בשעות הצהרים המוקדמות, טרנטינו עצמו, גדול קומה מגיע בג'ינס, טי-שרט וחולצת פלנל שרק מההסתכלות עליה פשוט התמלאתי רחמים אליו במזג האוויר הישראלי.

קשה למצוא עצמך רגוע במעמד שכזה. האיחור האופנתי כמובן לא מקל על העניין מאחר ואתה יושב כפקעת עצבים, לראות האם יקרה הדבר ובאמת בעוד רגע יכנס גיבור נעוריך לחדר בו אתה ישוב. בזמן ההמתנה לזאת, יחד עמי ישבה חבורת עיתונאים צעירה, רובנו בשנות העשרים לחיינו (כשאני הבחורה היחידה). כל אחד מאיתנו מנסה להקרין נונשלנטיות סבירה, כאשר בסופו של דבר כולנו מתפרצים ומתוודים כי זהו אחד הרגעים לו ציפינו בהרבה מחלומותינו. הוא באמת דמות שתרמה רבות לעיצוב דורנו, להשרשת אהבה ומשמעות לקולנוע. לכן לא יכולנו שלא להיות מלאי הערכה לפרק הזמן הקצר מאוד, אך גם הבלתי נשכח בו נכחנו.

טרנטינו הגיע לארץ לכבוד צאת סרטו החדש "ממזרים חסרי כבוד". יחד עמו הוא הביא את מפיק הסרט, לורנס בנדר שעובד עמו כבר שנים רבות ואת השחקן האוסטרי כריסטוף וולץ. השחקן הראשי בסרט, המגלם את דמותו של האנס לנדה, "צייד היהודים". בלעדיו לא היה מצליח הסרט להגיע לחצי מגדולתו, הוא פשוט משחק תפקיד כל כך מדויק ומושקע שלא ניתן להתעלם ממנו בכל שניה בה מופיעה דמותו בסרט. גם במסיבת העיתונאים, ניתן היה להבחין כי הוא ללא ספק אדם מרשים וקשוב ששום דבר לא בורח מאוזניו ומעיניו ואין הוא מפספס דבר.

האסיפה הראתה כי רוב המשתתפים לצערי באו למען המעמד והצורך החדשותי-רכילותי. הרבה יותר מאשר למען ניסיון אמיתי להעלות לדיון איזשהו ידע או הבנה קולנועית אמיתית ולנתח זאת.

הסרט שדובר עליו כבר רבות עוסק בנקמה מצד אחד ובאהבה והערכה רבה לקולנוע מאידך. נקמה יהודית במשטר הנאצי, זאת על ידי שימוש במוטיבים מערבונים ולוחמה אינדיאנית. פנטזיה רטובה שרובנו רק הינו רוצים לדמיין ולשאוף כי היא אכן היתה מסוגלת לקרות. טרנטינו משנה את דפי ההיסטוריה והופך את אותם הימים הלא כל כך רחוקים לאחרים. הוא מביא נרטיב בו ה"נאצי" מוצג בעין קצת שונה, עין קרובה יותר, מוסברת ומתעמקת יותר כאשר הוא מבטא זאת דרך דמותו של וולץ.

היהודים בבדייתו של הבמאי הופכים לכוח אפאצ'י לוחם שאמנם לא מצליח להשתלט על מספר מסיבי של אנשים, אך בהחלט משאיר את חותמו הבולט והמצמרר גם יחד. אלו דמויות יהודיות שונות ממה שהוצג עד כה בהקשר התקופה. ההשפעה האמריקאנית בולטת בהן מאוד והן מייצגות כוח רב והזדמנויות שלא היה אז ליהודים שחיו באירופה.

הציפייה מהעיתונות הישראלית תהיה כנראה הצורך בהתעסקות בשואה ובכבדות המלווה עמה, ההתעסקות בהיסטוריה הקרובה כל כך לישראל ולעם היהודי. אבל צר לי, יהיה זה המקום להגיד שאין הדברים חייבים להראות בהכרח כך. אינני רוצה לזלזל במשמעות העמוקה שקרובה מאוד גם אלי בכל הקשור להיסטוריה ולשואה אך סרט זה הוא נרטיב ויש לקבל זאת מראש. זהו סיפור לכל דבר ובשפת הקולנוע הייחודית כל כך לטרנטינו הוא גם דואג לציין זאת באופן מאוד בולט וברור עם המון תשומת לב לטעמי.

השאלות שנשאלו ניסו לקרב כמה שיותר לזיכרון הברור, להשמדת עם, למשטר הנאצי. ניתן היה לראות כי טרנטינו ומלוויו נעים במושבם ומחפשים דרכי מילוט מהירות, מאחר והם רואים כי השיח לא יתפתח לכיוון הקולנועי, וחבל.

אל דאגה, השלושה ניסו במידת האפשר להפוך את המפגש לכמה שיותר רלוונטי ולהסביר אותו בתשובות קולנועיות חדות. כאשר נשאל על פשר דמויותיו בסרט, על המבנה שלהן, מדוע הן כאלה וזהו גורלן; טען טרנטינו כי איננו יכול לשפוט את הדמויות שהוא יוצר. הן מי שהן וזה הכל - כל אחד הוא בעל סיבה. התחושה היתה כאילו הוא זה ששם בהן נשמה אמיתית וכעת מוטלת עליהן האחריות לאן הן יבחרו לכוון עצמן. הוא מצידו, מבטיח לפחות להקשות עליהן בתהליך ולסבך את התקדמות הסיפור כמה שיותר מבלי לתת הזדמנות לדברים להראות כשחור ולבן.

מבחינתי היה זה המיצוי של אותה המסיבה, קיבלתי את מה שבאתי עבורו - לקבל ולו מעט מגאונות האמן. היה זה ברור שיושב לו שם אמן המנסה להסביר את יצירתו ואכן יש לו את כל המילים לעשות זאת, אך בכל זאת הוא איננו צריך. היצירה היא השולטת בו ולא הפוך, הוא הצינור המוציא אותה לפועל ולכן איננו גם יכול לתרץ יותר מדי עבורה. העוצמה הבוערת בו ניכרת בשפת גופו חסרת המרגוע, האדם האדום הבוער בעורו, ההתלהבות והניצוץ בעיניים כאשר הוא מדבר על כל דמות ודמות שהיא בוודאות חלק ממנו.

הסבטקסט יהיה תמיד בולט בסרטיו. אני חושבת שרק עבור זאת יש צורך לראות את "ממזרים חסרי כבוד" לפחות פעמיים אם לא יותר. היופי הוא בכך שגם לזאת הוא הקדיש חלק בשיחה,  להסביר כי כאן אין הוא לרגע משקיע מחשבה. ברור לו לחלוטין שהוא, הסבטקסט, יבנה את עצמו ויופיע לבד מבלי שהוא יתכוון לכך בכלל. זו הסיבה בגללה הוא גם אוהב לצפות בתגובת הקהל הצופה בסרט בפעם הראשונה. הוא מחכה להבחין בפרטים ואנקדוטות בהם לא הבחין קודם לכן, או עם קהל אחר. הוא מכבד את הצופה ומעריך את המעמד ולכן טען גם כי היה לו חשוב להגיע לישראל, שלא ביקר בה קודם ולהביט בתגובות הקהל.

"ממזרים חסרי כבוד" הוא סרט שנעשה בתקופה מהירה יחסית ועם זאת ברור לחלוטין כי זו אחת מיצירות המופת שעשה טרנטינו. הוא מביא ביצירה זו כבוד גדול לקולנוע ולהשפעתו על העולם, על החיים ובמיוחד על אנשים. זהו סרט שמסביר שוב כי קולנוע הוא כלי אומנותי חשוב מאוד עם שפה משלו. ככה גם הוא, טרנטינו - יש לו שפה משלו והיא מעניינת, מיוחדת ובוודאי ראויה. אין שום ספק שכמו שאחרים שוקדים על תארים כמו רופא, עו"ד וכדומה; הוא עצמו הרוויח את התואר אמן, ללא כל צל של ספק, בין אם חתר לכך ובין אם השקיע בזאת מאמץ רב.

"ממזרים חסרי כבוד", (2009) Inglourious Basterds. מופיע בבתי הקולנוע החל מ - 17/09

 

תמונות תוכן ותצוגה: Compulenta 2, Cine Fanatico

תגובות

  • תודה רבה על הסיקור...

    בתור אחד שחלק איתך את החלום הזה ממש שנים כה רבות - אך פיספס את המפגש האמור, אני חייב לומר תודה רבה על הסיקור... לא הייתי יכול לקבל השלמה יותר מושלמת למפגש כל כך חשוב... הייתי שמח לשמוע עוד על השאלות שנשאל וכמובן על התשובות שנתן - אבל אני מניח שאז הכתבה לא הייתה נגמרת...

    נעם, 17-09-2009 07:33

  • מקנא בך על שראית אותו

    סקרנת אותי אף יותר לגבי הסרט הזה...

    נתי חסיד, 17-09-2009 16:22

  • קווינטי טרנטינו

    כושר ההתבטאות פשוט מדהים כל הכבוד. הצלחת "להכניס" אותי למסיבת העיתונאים

    רותי דוידוביץ', 20-09-2009 23:54