מגזין

סרטים שרואים משם - Great Buck Howard

באק הוא קוסם שירד מהצלחתו המסחררת כאשר הוא לא מוותר ומנסה לשוב לימיו הגדולים. אסף בן קרת מוצא את הקסם שלא נעלם מג'ון מלקוביץ'

מאת אסף בן-קרת. 15-09-2009

תגיות: סרטים שרואים משם, קולנוע

סרטים שרואים משם - Great Buck Howard

טרוי גייבל (קולין הנקס) הצעיר עוזב את לימודי המשפטים היוקרתיים שלו ומחפש עבודה בתחום השואו ביז. אך הבחור נקי הכפיים הזה לא מחפש תהילת עולם או לכלוך צהבהב, אלא משהו שבאמת יש בו את אהבת המקצוע. לאחר חיפוש מאוד קצר הוא הופך להיות עוזרו האישי של באק האוורד (ג'ון מלקוביץ') קוסם ותיק, מנוסה ובעיקר פריקי שמסתובב ברחבי העיירות הקטנות ושכוחות האל בארצות הברית עם מופע קסמים שמבוסס ברובו על טריקים וקסמים שחוזרים על עצמם, אך עדיין מפתיעים את הקהל הצמא לקצת זוהר ואסקפיזם בריא.

באק היה גדול בזמנו, הופיע 61 פעמים בתוכנית  Late Night עם ג'וני קרסון ("ולא עם האידיוט שמופיע שם עכשיו"), התפרסם בכל העיתונים, מילא אולמות, הקסים רבים והפך לאגדה. או סוג של אגדה. זמנו תם, אך באק עדיין ממשיך לרוץ עם המופע ברחבי היבשת. ההופעות אף פעם לא מלאות, הקסמים כבר לא כל כך מרתקים. יש קוסמים גדולים ומפורסמים ממנו, שלא לומר גם צעירים ויפים בהרבה. אבל באק לא מפסיק עד שיחזור לימי התהילה היפים.

עד כאן הסיפור מוכר ושגרתי לחלוטין, והאמת שכך גם הסרט כמעט לכל אורכו. יחד עם זאת, אין ספק שכאשר נותנים תפקיד כזה לשחקן כמו ג'ון מלקוביץ', התוצאה יכולה להיות לפחות מעניינת. מלקוביץ' נחשב שחקן טוב, אבל מאוד אקסצנטרי. באק האוורד שלו הוא ילד מגודל, פסיכי עם קבלות, זקן הוזה, אידיוט מוחלט שחי בסרט, בחור כריזמטי אבל נוטה לעצבים ובעל מוזרויות עד אין קץ. מצד שני, קשה שלו לתהות שהוא מקסים למדי, גם אם לא תמיד נעים, ובסך הכל מוכשר במה שהוא עושה. מלקוביץ' עושה עבודה מצוינת בתפקיד ומאמץ לעצמו המון גימיקים ביזאריים כמו לחיצת יד נלהבת וחזקה שמוציאה לסביבתו את הזרוע, קריאה נלהבת בריקנותה של "I Love This Town" בכל פעם שהוא מגיע לעיירות האלו, מחיאות כפיים לכלום, שיר מזעזע על הפסנתר שמוקדש לסולו (הבחור היפני מ"מסע בין כוכבים") ועוד המון שטויות אחרות.

עוזרו הצעיר טרוי צריך לסבול את כל השטויות האלה, לנהל את כל העסק, הכושל גם ככה, מאחורי הקלעים, מול הקהל, המדיה, ובאק עצמו. בהמשך נכנסת גם איזו אשת יחסי ציבור חצופה וחמודה להפליא והמון דמויות משניות לחלוטין.

"באק" הוא סרט עם המון פוטנציאל לא ממומש. שחקן מנוסה ופסיכוטי כג'ון מלקוביץ' צריך קודם כל עזר כנגדו, שחקן ודמות שיתנו לו פייט קולנועי ולא ילכו אחרי כל גחמותיו בעיוורון כמעט מוחלט. הדמות של טרוי כתובה בדיוק ככה, וקולין הנקס שהוא שחקן חביב ביותר משחק אותה בפלקטיות שטחית עם כריזמה, אבל לא מספיק. אמילי בלאנט שמחשקת את היחצ"נית בסרט היא דמות טובה מאוד, אבל לא מפותחת מספיק ועם מעט מידי זמן מסך. התסריט כתוב טוב מאוד, אבל העיבוד שלו דידקטי מידי, פשוט ולא פורץ. בסופו של דבר אנחנו מקבלים סרט מבדר ונעים, בכמה קטעים הוא אפילו ממש מצחיק, הוא לעולם לא סרט רע או מביך, אבל סרט שבהחלט אפשר היה להוציא ממנו יותר ערך מוסף, יותר צחוקים ויותר אמירה.

ואם כבר מדברים על אמירה, ניתן לצפות היום בהמון טקסטים תרבותיים שמדברים נגד צריכת תרבות ההמונים והחברה שוחרת הרייטינג והחדשות הצהובות. "באק" אפילו לא מבקר את התופעה (השחוקה) אלא מביא את סיפורו הקטן של באק שנדפק שוב תחת גלגלי המערכת המשומנת שמעדיפה את הקוסמים שלה בהופעות ראווה בלאס וגאס. מיותר לציין כי הרגע בו מחליט באק לעשות את הצעד המיוחל לגדולה, הוא מתרסק בענק, רק על מנת שיזכיר לעצמו להמשיך לעשות את מה שעשה תמיד. מוסר השכל? אמירה? אני בספק.

"באק האוורד הגדול" שווק בארצות הברית בתחילת השנה כפנינת אינדי שנועדה לגדולות. במאי צעיר יחסית ומבטיח, ג'ון מלקוביץ' סוף סוף בתפקיד ראשי ואפילו מנוף לקריירה של קולין הנקס, הבן של טום, שעד היום הופיע בתפקידי משנה ("קינג קונג"), סרטים שאף אחד כמעט לא ראה ("אורנג' קאונטי") או אפילו תיאטרון.  הסרט אמור היה להיות להיט האינדי של השנה, הפתעה גמורה שתגרוף המון כסף ואפילו, רחמנא לצלן, תוקרן בישראל. זה לא קרה. לא מפתיע וגם לא כל כך נורא.

  

Great Buck Howard (ארה"ב, 2009). במאי ותסריטאי: שון מקינלי. שחקנים: ג'ון מלקוביץ', קולין הנקס, אמילי בלאנט, טום הנקס שגם הפיק (ומופיע בתפקיד קטנטן).

תמונות תוכן ותצוגה:Alessandra Ogeda, Walden Media

תגובות

  • מלקוביץ' היקר

    סוניק ידידי... אין מה לעשות מלקוביץ' מקרין סוג של קסם שהלוואי והיה לכולנו נהנתי מהתיאור שלו:)

    גבי:), 15-09-2009 17:12