מגזין

סרטים שרואים משם - Choke

צ'אק פלאניוק, האיש שכתב את "מועדון קרב" אוהב להתעסק בגבולות השיגעון במוחו של אדם, הפעם הוא עושה זאת בגרסה קומית שעובדה לסרט "עמוק בגרון". אסף בן-קרת מחכך קלות

מאת אסף בן-קרת. 08-09-2009

תגיות: סרטים שרואים משם, קולנוע

סרטים שרואים משם - Choke

להלן כמה נתוני פתיחה טובים בגינם שווה לראות את "עמוק בגרון", תרגום די אינפנטילי לשמו המקורי של הסרט "Choke": אחד, מדובר בעיבוד לספרו של צ'אק פלאניוק, האיש שהביא לעולם את "מועדון קרב". שתיים, השחקן הראשי של הסרט הוא סם רוקוול ("וידויים של מוח מסוכן", "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה"), אחד מהשחקנים הטובים ביותר היום באמריקה. שלוש, מדובר בקומדיה פסיכית לגמרי עם המון סקס. נשמע מבטיח, לא?

סיפורנו מתמקד בויקטור מנסיני (רוקוול) בחור שבשנות השלושים לחייו עדיין לא החליט מה הוא רוצה מעצמו והוא מבלה את ימיו בעבודה בפארק שעשועים היסטורי כדמות ממלחמת האזרחים (או משהו בסגנון). את לילותיו הוא מבלה בקבוצות תמיכה למכורים לסקס, שם הוא מזיין כל דבר שזז. בין לבין הוא מבקר את אמו (אנג'ליקה יוסטון) חולת האלצהיימר בבית חולים, מבלה עם חברו דני (בראד הנקה) ולראשונה בחייו אפילו מתאהב באחות חמודה (קלי מקדונלד) בבית החולים שלא מצליחה להעלות את זקפתו. כל אלו משאירים לו מעט מאוד זמן לטפח את תחביבו - להיחנק במסעדות, על מנת שמישהו יציל את חייו וירעיף עליו חיבה יתרה וצ'קים, שיסייעו בטיפול באמו.

"עמוק בגרון" נכשל כישלון חרוץ בארצות הברית, שם יצא בהפצה מוגבלת לפני כמעט שנה עם הכנסות של פחות מ-3 מיליון דולר. מעטים שמעו על הסרט, מעטים צפו בו ובישראל אף אחד אפילו לא זכה לקרוא את הספר שמעולם לא תורגם כאן לעברית (למעשה, רק ספרו האחרון של פלאניוק "רדופים" יצא לאור בעברית ממש לפני חודש). הכישלון הזה לא ממש מפתיע. הסיבה העיקרית היא שכבר זמן רב לא נראה על המסכים סרט כל כך מבולגן.

העלילה מאוד לא עקבית והחורים בה מעיבים על התפתחות הדמויות, הבימוי קר, נטול רגש ולא משאיר חותם, התסריט מרגיש מאוד לא גמור והסרט עדיין לא יודע מה הוא מנסה להיות. מדובר במוצר שלעתים נעים וכיף לצפות בו, הוא משעשע לפרקים אך לא ממש מצחיק, יש בו סצנות מאוד לא מפותחות שנתקעות עמוק בגרון ובעיקר תחושה של פספוס שמלווה את הסרט לכל אורכו. מדובר בעיבוד שהוא בעייתי ביותר, אך ככל הנראה הספר עליו מבוסס הסרט אמור להיות מטורף וביזארי לא פחות.

הסרט עוסק במחלת השיגעון של ויקטור, אך תמיד מתאר אותה על ידי מבט מהצד ולא משתף את הצופים בתהליכים הנפשיים שמרחשים אצלו. הדמות הזו, מעניינת, משעשעת וחולנית ככל שתהיה עדיין נותרת אניגמאטית ובלתי מזוהה. אמו של ויקטור חולת האלצהיימר היא דמות מרתקת ומערכת היחסים בניהם פרוידיאנית ביותר ולא ממש נעימה. קטעי הפלאש-בק של ויקטור עם אמו הם החלשים ביותר בסרט. כל הדמויות החשובות בסרט עוברות תהליך פנימי עמוק אבל משום מה נותרות עקרות. ובכלל, הסרט הזה פשוט לא ניתן לעיכול.

לזכותו של הסרט ייאמר שהקאסט עושה עבודה נהדרת - רוקוול, יוסטון, מקדונלד מגישים משחק ברמה הגבוהה ביותר שיש, גם אם ניתן לחוש כי אינם מתחברים לחלוטין לדמויות שלהם. מבחינה זו הליהוק הוא לא פחות ממושלם. מאוד אהבתי את דמותו של דני (הנקה), בחור מגודל ועוד יותר תינוקי ולא מפותח מויקטור, אשר סובל מדחף פיזי ונפשי לאונן מול כל דבר, בכל סיטואציה, בכל זמן ובכל מקום. השינוי שהוא עובר דרמטי ויפה, הוא מהווה את האתנחתא הקומית הגדולה של הסרט.

בסופו של דבר גם השחקנים המצוינים לא יכולים לספק את הסחורה על הצד הטוב ביותר כאשר הם נתונים לתסריט מוגבל ובימוי חסר מעוף מצד גרג קלארק. רציתי לאהוב את "עמוק בגרון" ולהמליץ עליו, אך אני בוחר לוותר. יש סרטים שראוי שיישארו הרחק מהתודעה.

"עמוק בגרון". (Choke ,2008). במאי: גרג קלארק. שחקנים: סם רוקוול, אנג'ליקה יוסטון, בראד הנקה, קלי מקדונלד.

תגובות

  • אחלה סרט

    אהבתי מאוד, שונה ומיוחד.

    רגב, 09-09-2009 13:27

  • אני בדיוק קוראת את הספר...

    גם הספר לא ממש ממריא, קשה מאוד להבין מה קורה בכל פרק ורק לקראת סופו אתה מצליח לחבר את הפאזל ולהבין בערך מה קרה כאן

    תאיר, 09-09-2009 22:30