מגזין

סרטים שרואים משם - Ip Men

קונג פו אינה רק אומנות לחימה, אלא מורשת שיש לשמר, לייצג, ולכבד". אסף בן קרת צופה ב"מאסטרו

מאת אסף בן-קרת. 18-08-2009

תגיות: סרטים שרואים משם, קולנוע

סרטים שרואים משם - Ip Men

מי ייתן ויבוא היום בו יוקרנו בישראל סרטי פעולה ואומנויות לחימה מהמזרח הרחוק באופן מסודר וקבוע. האמת, אין סיכוי שזה יקרה. אני לא מדבר על שוברי קופות בתפוצה הוליוודית בינלאומית כמו סרטי ג'ט לי או ג'קי צ'אן האהובים (שכבר הוכיחו לכולם מאיפה משתין הדמפלינג), אלא סרטי ז'אנר שיוצאים שם בכמויות מסחריות, זוכים לפופולאריות עצומה ואפילו במערב יש להם קהל לא גדול במיוחד של מעריצים מושבעים. מעריצים שפוערים פה על כל "לאטמה" מסובבת לכיוון הראש, מגופו המצומק והקופצני של מלוכסן אתלטי מעל הממוצע. ממש, חלומות באספמיה.

Ip Man אמור להיות סרט פעולה. למעשה מדובר בביוגרפיה של ייפ מן, המאסטר הסיני אשר הביא לתודעה עולמית את תורת "ווינג צ'ון", הקונג פו הסיני בשנות השלושים של המאה הקודמת. את ייפ מן מגלם דוני ין, המוכשר והוותיק ("גיבור" של ז'אנג יימו הוא המוכר ביותר בין סרטיו הרבים) שכיאה למאסטר אומנויות לחימה בעצמו, לקח עליו משימה שנראית כמעט טבעית למידותיו. הסרט מתרחש במחוז פו שאן (Fo Shan), גן עדן סיני לכל אומנויות הלחימה. כל אנשי המחוז מתדפקים על דלתותיו של המאסטר בתקווה לזכות בשיעור פרטי, אך מעטים הם אלו אשר מקבלים את הפריבילגיה. עבורם, ייפ מן אינו רק לוחם מוכשר ורב השארה, אלא איש משפחה מסור ומודל לחיקוי. המאסטר, דווקא מעדיף חיי נינוחות ואפו מורם גבוה מעט מעמו.

בשנת 1937 פולשים הכוחות היפנים לסין ומלחמה עקובה מדם נמשכת כ-8 שנים כאשר חייהם של מיליונים נגדעים. כתוצאה מהכיבוש מחוז פו שאן נמצא תחת מצור כבד. רבים מתושביו נטבחים, מגורשים מביתם, חיים בעוני מרוד ומנסים לשרוד. גם ייפ מן ומשפחתו מנודים מביתם ונאלצים לחפש עבודה או לקבץ נדבות. גנרל יפני וחבורת פראים מנסים להשתלט על המחוז ולארגן בו קרבות אומנויות לחימה - קונג פו יפני מול קונג פו סיני. ייפ מן תחילה מסרב לקחת חלק, אך עד מהרה מבין כי זוהי דרכו היחידה לשרוד ולשמור על כבודו ועל המסורת אותה מייצג.

Ip Man הוא סרט מאכזב מאוד, לדאבוני. אני מקבל את העובדה כי לא מדובר בסרט פעולה מהיר ועצבני אלא ביוגרפיה דרמטית. אין זה תירוץ לתוצאה מאוד לא מספקת של סרט שהיה יכול להיות קלאסיקה של הז'אנר. ראשית, הסיפור עצמו, על אף העובדה שהוא מבוסס על סיפור אמיתי, עבר עיבוד "הוליוודי". הוא צפוי, רדוד, מרגש בשקל, מתפתח לאט מדי למקומות הבנאליים ביותר. מציג את תורת הווינג צ'ון בעלת העומק כאומנות לחימה חפה מגינונים או כל הלך מחשבתי. בנוסף לכל הצרות, גם אמינותו מוטלת בספק. שנית, ייצוג הדמויות שטחי ופשטני. ייפ מן הוא השקול מכולם, איש משפחה בעל ערכים נעלים, אך כל הסובבים אותו הם קורבנות של סטריאוטיפים, החל מבני משפחתו וחבריו הכנועים לגחמותיו, חבריו הסיניים מהמחוז שהנם לא יותר מאשר קהל משולהב ורעב של נבערים מדעת וכמובן היפנים אשר מייצגים  ציר רשע הרעב לדם בלבד.

יתרה מכך, אם בסרט אומנויות לחימה עסקינן, כיצד ייתכן כי הן מאכלסות רק כשלושים אחוזים מכלל הסרט? סצנות אלו הן הטובות והמלהיבות ביותר בסרט. הן מתוזמנות בדיוק רב, בקצב מצוין, בכירוגרפיה המושלמת של סאמו הונג הגדול וכיאה למצופה - כמות העצמות המתפצחות במהירות מסבות לא מעט הנאה לאוהבי הז'אנר המדמם שעבדיכם הנאמן שמח לעתים לקחת בו חלק. יחד עם זאת, עיצוב דמותו של הגיבור אף היא אינה מספקת, הוא מתואר כאיש מושלם, קר, נטול פגמים, מאופק, אצילי וחכם יותר מסביבתו. הוא לעולם אינו סופג חבטות מיריביו, הסבל האנושי שלו נוכח הכיבוש או סירובו להיכנע לתכתיבים של שוביו היפנים אכן מעוררים הזדהות.  תפקידו הוא רק האדרת המיתוס הבלתי משתמע כי האדם כל כך מושלם, שניתן לחשוד שאיננו אנושי. דווקא עיצוב דמות פגיעה יותר היה מקנה לסרט מימד נוסף ומעניין יותר של הגיבור. אגב, שתי עובדות יבשות אך מעניינות על ייפ מן - למעלה מ-2 מיליון אנשים ברחבי העולם למדו את תורת הווינג-צ'ון. התלמיד המפורסם ביותר של ייפ מן, הוא לא אחר מאשר ברוס לי.

סרטי ז'אנר אומנויות הלחימה והאקשן האסייתי עברו לא מעט שינויים בשנים האחרונות. הסרטים הפכו לוירטואוזים יותר, מרהיבים יותר, קיצונים יותר, מסוגנים יותר ובלא מעט סרטים - אכזרים יותר. בסרטים הטובים באמת בז'אנר הדמויות עגולות יותר, פגיעות יותר והעומק הרגשי שלהן הופך לחלק חשוב מהסרט, מלבד סצנות עוצרות נשימה של פעולה שדוחפת את במאי הז'אנר בארצות הברית לרוץ לספרי הלימוד. 

Ip Man מתעלם מכל ההתפתחויות של הז'אנר, במקום ליצור אינטרפרטציה עדכנית על סיפור קלאסי ומוכר, הסרט שמקבלים הצופים שמרני, מעט אנכרוניסטי בתפיסתו ומצליח בהעברת המסר שלו - "קונג פו אינה רק אומנות לחימה, אלא מורשת שיש לשמר, לייצג, ולכבד". מעבר לכך הוא כושל כמעט בכל פרמטר אחר.

המאסטרו: Ip Man (הונג קונג, 2008). במאי: ווילסון ייפ. שחקנים: דוני ין, סיימון לאם.

  

תמונות תוכן ותצוגה: Broken, Chien-Ting

תגובות

  • וואוו

    ריח הנפיחה לא יכול להיות חזק יותר. צר לי.

    סותם את האף, 19-08-2009 08:48