מגזין

סרטים שרואים משם - The Mist

אסף בן קרת מבחין במאבקו הנצחי של סטיבן קינג בין האור לחושך למרות הערפל האופף

מאת אסף בן-קרת. 11-08-2009

תגיות: סרטים שרואים משם, קולנוע

סרטים שרואים משם - The Mist

בואו נדבר לרגע על סטיבן קינג. אין ספק שהאיש הוא רב אמן בתחומו, שמוחו הפורה ולרוב חולני או מוטרד מספק לקוראים ספרים בכמויות רצחניות כבר למעלה מ- 30 שנה. אין לי ספק כי כמעט כל מי שקורא ספרים בעקביות עבר אצל קינג לפחות מספר פעמים. אחרי הכל, רוב ספריו הפכו לרבי מכר גדולים. הספרים בדרך כלל קריאים, מרתקים מספיק ולא מצריכים מאמץ. כמעט הכל מתורגם וניתן להשיגם בכל מקום.

סטיבן קינג הוא סופר של תקופות. תקופה בה קוראים את הספרים שלו באדיקות ותקופה בה לא נוגעים בהם כלל. אני יכול אישית להעיד שנגמלתי מהספרים האלו בערך בעשר השנים האחרונות. כשאתה כותב כל כך הרבה ולרוב מאותו תחום - לא משנה כמה אתה מוכשר, סופך לחזור על עצמך או לייגע ולשעמם.

ישנו משהו בעייתי הרבה יותר מספריו של סטיבן קינג ואלו הם העיבודים הקולנועיים שלהם. מרבית הסרטים האלו פשוט גרועים. חלקם אפילו איומים ובלתי ניתנים לצפייה. רובם נראים כגרסה זולה לסרט סוג ז' בערוץ טלוויזיוני נידח עם הפחדות מלאכותיות, פעלולים פרימיטיביים, שחקנים שגירדו מתחתית בור ושום עומק. רוצים דוגמאות? "בית קברות לחיות", "החצי האפל", "מיזרי" למעט המשחק האדיר של קתי בייטס. "העמדה", "קוג'ו", "קארי", "לוכד החלומות" ויש עוד הרבה. מאידך, קובריק הביא לנו את "הניצוץ" הקלאסי, רוב ריינר עיבד את "אני והחבר'ה" וישנה גם המיני סדרה "זה" שטובה הרבה פחות מהספר, אך עדיין ראויה לצפייה.

פרנק דרבונט הוא אולי הבמאי שמצליח לתרגם את ספריו של קינג לסרטים טוב יותר מכולם. הוא הביא לנו את "חומות של תקווה" ואת "גרין מייל", שני עיבודים שגם זכו להצלחה מסחרית וגם לביקורות אוהדות. הוא במאי שמצליח להוציא הכי הרבה אנושיות מהספרים של קינג ולתרגם את החזון שלו בדיוק כמעט מושלם. שיתוף הפעולה האחרון שלהם הוא The Mist, שיצא בסוף 2007 ולא הוקרן בישראל באופן מסחרי.

סיפורנו הנוכחי מתרחש כרגיל בעיירה אמריקאית קטנה ומבודדת. סופה מסתורית בלילה גוררת עמה ערפל משונה שנראה מעבר לאגם בוקר למחרת. דיוויד דרייטון, בנו והשכן שלהם נוסעים לסופרמרקט הקרוב לביתם. המקום מנותק מחשמל ומלא באזרחים מודאגים. וכאן מגיעה הסיבה אמיתית לדאגה. הערפל הסמיך מגיע עד קירות הסופרמרקט ומסתתרות בו הרבה הפתעות מאוד לא נעימות, רובן ניזונות מבשר אדם. בתוך הסופרמרקט עצמו מסתתרות לא מעט מפלצות אנושיות וכבר לא בטוח היכן הסכנה גדולה עוד יותר.

העיבוד של דרבונט לנובלה הקצרה והמאוד ישנה (1980) של קינג היא בעייתית. לזכותו של הבמאי ייאמר שהוא מאוד מיומן ובונה את המתח לאט, בעקביות, תוך שליטה מוחלטת בהשהיית הפחד ושחרור האימה במנות קצובות ומדויקות להפליא. הוא מכניס אותנו אל תוך הסופרמרקט, אל תוך תחושת אי הוודאות והאימה ויוצר אווירה דחוסה ביותר ומאיימת במידה הנכונה. כמעט ולא תראו זאת בעיבודים אחרים לסרטיו של קינג. הסרט מציג משחק טוב, התסריט סביר ביותר, האווירה מחשמלת אבל משהו לא מצליח לתקתק עד הסוף.

אחד מהנושאים העיקריים בסרט, ונושא שחוזר על עצמו ברבים מספריו, הוא המאבק הנצחי בין האור לחושך, הרע והטוב. הטובים כאן הם אזרחים רגילים מן השורה שחוששים לחייהם, קבוצת הרעים מונהגת על ידי מטיפה אוונגליסטית קרה ומרושעת שמשוכנעת כי הכל מכוון מיד אלוהים וכי יום הדין הגיע וכולנו נמות על חטאינו. הקהל שהולך אחריה עצום בגודלו. דיון זה בסרט, פן אם מדובר בחזון אפוקליפטי, עונש מהשמים או אולי ניסוי צבאי שהתפקשש הוא נקודת החולשה של הסרט. בעוד האימה בסופרמרקט מהפנטת את הצופים, הויכוחים הבלתי פוסקים בין האנשים במרכז המסחרי מאבדים פעמים רבות את הפוקוס של הסרט ואינם אחידים עם מאזן האימה שדרבונט וקינג מנסים ליצור. נקודת תורפה נוספת, אם כבר לעשות סרט אימה מושקע וטוב - הוא היה יכול להיות מפחיד הרבה יותר. הסרט לרוב מצליח להיות מותח, אך לא באמת לפרוט על העצבים המרוטים של הצופים.

סך הכל, "הערפל" הוא סרט לא רע, אם כי יכול היה להיות טוב יותר. הוא מבדר, עשוי כהלכה, הסוף שלו בהחלט אכזרי ומפתיע, רק עבורו שווה הצפייה. קצת יותר פואנטה או אמירה משמעותית היו יכולים לתת לסרט את הדחיפה האמיתית להיכנס לעמדת הקאלט, אך הסרט מפספס אותה במספר צעדים. אני לא הייתי בונה על העיבוד הבא .

Stephen King's - The Mist  במאי: פרנק דרבונט (2007)

 שחקנים: תומס ג'יין, מרשה גיי הרדן, אנדראה בראוור.

תמונת תוכן: Leonrw

תגובות

  • סוניק אני מצטער אבל זה חרא סרט

    "לא רע" זו הגדרה שעושה חסד גדול עם פיסת הצואה הקולנועית הזו. בימאי כל כך מוצלח שמצליח להתבזות בזבל של סרט לא ראוי אפילו לביקורת. בקשר לסוף ? סתמי כמו שאר הזמן שבוזבז על צפייה בקשקוש הזה - סרט אימה צריך להיות מפחיד ואם לא מפחיד, אז לפחות מצחיק או שישאיר איזשהו חותם על הצופה - הרושם היחידי שהסרט הזה השאיר עליי היה שאת השעתיים שחלפו בזמן הצפיה באיכס הזה - לא אקבל חזרה.

    שיינברגר, 11-08-2009 19:17

  • קארי - זה אחלה סרט !

    בחור מיושן, 24-08-2009 23:59