מגזין

ביג וויסקי

מוות פתאומי ומצער של אדם הופך להיות אלבום השנה. שרין לוי על החדש של Dave Matthews Band

מאת שרין לוי. 22-07-2009

תגיות: Dave Matthews Band, אלבומים

ביג וויסקיעטיפת האלבום

ילד אחד יושב בבית ממוזג, מג'מג'ם עם חברים על הגיטר-הירו באקספרט, ילד אחר מורעב עד עילפון כי אמא שלו היא הדבר האחרון שיכול להיקרא אמא. הנה ציטוט מ- Funny the Way It Is, הרצועה השלישית באלבום: one kid walks ten miles to school" / another's dropping out". פאני דה וואי איט איז: מוות פתאומי ומצער של אדם הופך להיות אלבום השנה שלי. "Somebody's heart is broken and it becomes your "favorite song.

וזו רק דוגמא לשיר אחד מבין 13 השירים באלבום אולפן השביעי של "דייב מת'יוס בנד". כחצי מיליון עותקים נמכרו בשבוע הראשון לשחרורו של Big Whiskey & the GrooGrux King שיצא בתחילת החודש שעבר. "דייב מת'יוס בנד" מובילים את המאזינים שלהם יד ביד ובבטחה - כבר 18 שנה - למקום שבו נגמר העולם, ומתחילה היצירה. המקום שבו מוטל כישוף ההשראה וניתן חסד המוזיקה.

חיפוש מהיר בגוגל יעלה כי האלבום החדש, מוקדש לזכרו של הסקסופוניסט שלהם, לירוי מור, שהלך לעולמו בתאונת דרכים בשנה שעברה. אם תסתקרנו, תוכלו להעמיק ולגלות שהמילה GrooGrux בכלל הומצאה על ידי חברי הלהקה, ובגדול, היא מסמלת את הוייב ששרר ביניהם מאז החלו לעבוד יחד. אבל בואו נדבר על משהו אחר. אני רוצה לדבר על החלקים מהם מורכב "ביג וויסקי" ועל החומר שממנו הם עשויים.

Dive In הוא האהבה הראשונה שלי באלבום, שיר שמתאים לקום איתו בבוקר כי הוא תולה שמש מרפאה על לב כואב. האלבום נפתח בבריף אינסטרומנטלי אלט-סקסופון של מור. כעבור דקה ו- 11 שניות Shake Me Like A Monkey יתקוף בחוזקה ובהחלטיות, ולא יותיר למאזין מנוס, בחירה, או דרך חזרה. כמו הרגע הזה שבו גבר עט מרוב תשוקה על אהובתו, והיא נענית לו - ואיזה כיף להם. Spaceman ידחק אתכם לפינה עד שתכתבו סטטוס ליין ברשת חברתית כלשהי. משהו כמו; "But I love the way you love me, baby / And I love the way you move". בהנחה שאתם מאוהבים במקרה הטוב, או רק כמהים לאהבה במקרה האנושי המוזר. ב- Seven הוא חושב הלאה, ממשיך לצייר עם המילים שלו ומבטיח לה: "Oh, and when the kids are old enough / We're gonna teach them to fly".

פרט לכמויות בלתי נדלות של כתיבה על אהבה - בהן מת'יוס שוחה, כמו דולפין, כבכל אלבום - כאן הוא עוסק גם במלחמה, במודעות סביבתית ואפילו בפטליזם (רצועה רביעית, Lying in the Hands of God) כמו כן, לאורך האלבום ישנן מחוות למור מתחת לפני השטח ועל פניו. דייב כותב כאב וכבן, ב- Alligator Pie למשל, כשהוא ממלא את בקשתה של בתו: "Stella said / daddy when you gonna put me in a song?". אגב, האלבום גם מתהדר במהדורת ויניל ועטיפתו מצוירת ומורכבת מתשעה חלקים, כשכל חלק נחשף בשלב אחר של הכנת האלבום.

המוזיקה של מת'יוס - הנעה בין רוק קלאסי דרך פיוז'ן ג'אז ועד פופ אלטרנטיבי - עשירה, מגוונת, רחבת ידיים, מעופפת עד השמיים ומדלגת בין הכוכבים. המלודיות, הטקסטים והעיבודים באלבום מדויקים; אווריריים כשצריך, סמיכים במידה, להטוטניים וישירים כאחד. ובעיקר מפיצים אור בהיר למאזין, ממלאים אותו בקשת של רגשות וגם אחרי אינספור השמעות מהם, וזה בדוק: תמיד נשאר חשק לעוד.

בטח דייב הוא הקינג, GrooGrux זוהי דאחקה פרטית שרצה ביניהם וגם איזושהי קריצה למור. בזמן הצילומים של הלהקה לאלבום בניו אורלינס, נגן מפוחית רחוב אחד ניסה לקבץ מהעוברים ושבים כמה דולרים כדי לקנות לעצמו "ביג וויסקי", כהגדרתו. דייב נתן לו 20 דולר, והנגן עזב הכול ויצא לחגוג. אותו נגן קיבל את הוויסקי שלו ודייב מת'יוס קיבל שם לאלבום - פאני דה וואיי איט איז, אה?

 

תגובות

  • תענוג איך שאת מסדרת את האותיות. אח...אות ואות

    יצור יער, 22-07-2009 22:39

  • אלבום מעולה

    יבגני, 24-07-2009 16:22