מגזין

סרטים שרואים משם - Anvil

אסף בן קרת נכנס בסרט Anvil לעולם שהוא כולו מטאל וחספוס וגילה בדיוק את ההפך, כשהמטאל הופך שולי וסיפור חברות ומרדף אחרי אושר ואמונה הם העיקר

מאת אסף בן-קרת. 21-07-2009

תגיות: סרטים שרואים משם, קולנוע

סרטים שרואים משם - Anvil

סיפורנו מתחיל בגיל 14. שני חברי ילדות קנדיים כורתים ברית לנגן יחדיו בלהקת רוק לנצח. הילדים האלה, סטיב "Lips" קדלו ורוב ריינר (לא להתבלבל עם הבמאי המצליח שהחל את הקריירה  כ"ראש כרוב", חתנו המסכן של ארצ'י בנקר) הקימו יחדיו את להקת המטאל Anvil בתחילת שנות העשרים לחייהם.

הסרט נפתח ב-1984 בפסטיבל רוק ביפן. באותו קונצרט מנגנות כמה להקות בתחילת הדרך, כולן עומדות להפוך ענקיות ולמכור מיליוני אלבומים - בון ג'ובי, "וויט סנייק", "סקרופיונס" ואחרות. כולן מלבד אחת, Anvil. ההתחלה היתה מבטיחה מאוד. להיט אחד היסטרי בשם Metal on Metal, שלושה אלבומים ראשונים שנחשבים פורצי דרך, הרבה מעריצים ובעיקר להקות רבות שהושפעו מהם. בדקות הקרובות אנו שומעים סופרלטיבים נלהבים ממעריצים כמו למי מ"מוטורהד", סקוט איאן מ"אנתרקס", טום אראיה מ"סלייר", סלאש ולארס אולריך מ"מטאליקה" שהערצתו אליהם כמעט בלתי נתפסת. כולם מחמיאים, מספרים על רוח השינוי שהביאו, על הכבדות המוזיקלית שלהם, הכריזמה המטורפת של הסולן Lips (כולל דילדו שעמו ניגן על הגיטרה) והתיפוף האדיר של ריינר. כולם נשארים תוהים מדוע נעלמו מתחת לרדאר, מדוע לא הצליחו לתרגם את הצלחתם הקצרה והמהירה לקריירה ארוכת שנים ומדוע כל הלהקות שלמדו מהם עקפו אותם בסיבוב.

הסצנה הבאה מתרחשת בימנו, Lips קדלו נראה כמטאליסט מזדקן עם אותה תספורת לא אופנתית ולא מחמיאה והצופים מתלווים אליו בנסיעה לעבודתו בחברת קייטרינג שמספקת ארוחות למוסדות של ילדים נזקקים. אנחנו צופים גם ברוב ריינר, חברו הקרוב ביותר. שניהם אנשי משפחה, בעשור החמישי לחייהם האפורים והשגרתיים. אך מבעד לחזות הנורמטיבית עדיין בוער בהם הניצוץ של המוזיקה, הרוח של Anvil ואותו רצון שלא בא על סיפוקו מגיל 14.

Anvil היא להקה מוכרת ככל הנראה למעט מאוד אנשים, אך עבור אנשים אלו מדובר בקאלט אמיתי. הלהקה עדיין קיימת, עדיין פעילה, עדיין מקליטה אלבומים, עדיין מחכה לרגע התהילה המחודשת. הם מופיעים מול קהל מקומי בפאבים כמעט נטושים, אולמות באולינג או במסיבות פרטיות מול קהל מבוגר ונלהב שרובו ליווה אותם עוד בימים הזוהר הקצרים באייטיז. סטיב ורוב מעולם לא וויתרו על החלום שלהם, והסרט מתעד את הניסיון שלהם לחזור לימים בהם העתיד נראה ורוד יותר והכותרות זועקות ובולטות יותר.

עידוד מגיע כאשר מעריצה של הלהקה שגם מנהלת סוכנות לייצוג אומני מטאל ורוק מזמינה אותם לסיבוב הופעות באירופה. הלהקה הנרגשת יוצאת לדרך לחמישה שבועות של הופעות אינטנסיביות מול קהל קטן אך משולהב. הכל משתבש, הניהול כושל, הם מאחרים באופן קבוע לרכבות, ההתעניינות בהם מועטה, הם זוכים לעתים ליחס מזלזל מיחצנים ובעלי מועדונים וגרוע מכל הם לא מרוויחים אגורה, אבל העיקר הוא לחזור לדרכים. הדינאמיקה בין חברי הלהקה ברורה, יש באסיסט וגיטריסט נוסף שמנגנים עם Anvil כבר יותר מעשר שנים, אך את הטון נותן תמיד Lips. הדמות שלו שובת לב, הוא כריזמטי, ריאליסטי, אבל לא ממש מפוכח, הוא מאוד מצחיק, אך גם מפונק, חם מזג, תמים מדי ובעיקר ילד שמעולם לא התבגר. רוב ריינר, חברו ושותפו הוא ההיפך הגמור, ממעיט בדיבור, קולי לחלוטין, רציני, מנוסה ומאוד צנוע. הם משלימים האחד את השני כזוג נשוי. שניהם מאוד רוצים שוב להצליח, אך ברור לכל מי המוביל ולמי יש הכי הרבה תשוקה. ברור לכולנו דעתו של מי נטרפת עליו בכל פעם שכישלון חדש נקלע לדרכם.

הסרט מלווה את הלהקה בהופעות בבית ובחו"ל, מראיין את בני המשפחה, חברים קרובים ועמיתים למקצוע. הקטעים האלו חשובים ומרתקים, בעיקר הרקע ממנו כל אחד מהם מגיע. שניהם בנים למשפחות פועלים קשות יום. ריינר הוא בן של ניצול שואה אשר תמיד תמך בבנו ובדרכו להיות מאושר. Lips, לעומתו זכה ליחס מזלזל מאביו ותמיהה מאחיו הרבים שתהו מדוע בחר במקצוע המשונה של מוזיקה. ככל הנראה מכאן נובע השוני בין השניים. ריינר יכול לזקוף את התמיכה שקיבל לזכותו ולספוג את השתלשלות האירועים עם אורח רוח, Lips לעומתו הוא הרגשן וההיסטרי, זה שתמיד חש צורך לשים עצמו במרכז הבמה ולמשוך את תשומת הלב. אשתו הנוכחית ואחותו כבר אינן מאמינות בצדקת דרכו, טוענות כי הקריירה נגמרה כבר מזמן, אך הוא מעולם לא ויתר על החלום. שותפו ריינר ומשפחתו למדו לחיות עם המציאות בהשלמה רבה יותר.

מעניין במיוחד החלק בו נוסעת הלהקה לדובר שבאנגליה על מנת לעבוד עם המפיק כריס צנגרידס, אשר הפיק את האלבומים הראשונים שלהם ועבד עם להקות כ"בלאק סבאת'", "ת'ין ליזי" ואפילו "דפש מוד". הפגישה בניהם חמימה ומסבירת פנים, אך אין להם את הכסף הדרוש להפקת האלבום החדש שלהם, השלושה עשר (!) במספר. אחד מהקטעים המרגשים בסרט הוא שאחותו של Lips מעניקה לו את הסכום הדרוש להגשמת חלומו, בין אם יצליח או לא. הפקת האלבום נמשכת מספר שבועות ארוכים במיוחד יחד עם מריבה עצומה בין הגיבורים שכמעט מביאה לפירוק הלהקה. סצנת הפיוס בין השניים היא היפה, החזקה והמרגשת בסרט.

הסיפור של להקת Anvil הוא סרט מרגש ומומלץ בחום. זהו סרט על המון נושאים ומוזיקת מטאל הוא השולי ביותר שבהם. זהו סרט על מרדף אינסופי אחרי האושר, אחרי החזון, אחרי האמונה האמיתית בלבך שהאמנות שאתה עושה בונה אותך והופכת אותך להיות מי שאתה. זהו סיפור על התמדה ונאמנות הנמשך למעלה משלושים שנה. זהו סיפורה של תעשיית המוזיקה היום שתמיד מחפשת השראה חדשה וזונחת דווקא את אלו שעיצבו אותה. זהו סרט על ילדות ארוכה מדי, על חיים שלמים בתחושת פספוס והחמצה, זהו סרט על המאבק לשרוד ולשמור על האמת הפנימית ויותר מכל זהו סרט על אהבת אין קיץ למוזיקה, ממש לא משנה איזה סוג. אם אהבתם את "ספיינל טאפ", בואו לראות את הדבר האמיתי, סרט תעודה עם אנשים מרגשים שחיים בסרט כל כך מציאותי שהוא נראה לעתים כמו פרודיה. כל זה, כמובן, מבלי להגיד את המילה מטאל.

The Story of Anvil, במאי: סשה ג'רוואסי, (2008).

תגובות