מגזין

Louder Than Love - חלק 2

בוגר ובשל יותר או זקן, עייף ומשעמם? אודי ניב ממשיך בסקירת פועלו של כריס קורנל, רגע לפני שהוא נוחת בארץ הקודש

מאת אודי ניב. 14-06-2009

תגיות: אודי ניב, Chris Cornell, Soundgarden, Audioslave

Louder Than Love - חלק 2מתוך עמוד המיייספייס

Previously on - Loder Than Love:

כשהגיע כריסטופר ג'ון בויל, הידוע בכינויו כריס קורנל, לעשור השני בחייו, הוא קיבל מתנה מאמו תוף סנר. אחרי שהיכה כמה מכות על התוף החליט להקים להקה. כשהתחילה המריבה בין החברים, הבינו כולם שאם יש משהו שקורנל מצטיין בו יותר מכולם- זה לצעוק. אז הוא ירש, די במהרה, את מקומו בקדמת הבמה. מאז, הוא עמד בראשה של להקת הגראנג' המצליחה "סאונדגארדן". ואם אתם עדיין לא בעניינים אז כדאי לכם לדלג חזרה לחלקה הראשון של הכתבה שבסופו, הלהקה מתפקרת.

לא תשנו אותו!

במקביל לעבודתו ב- Soundgarden, קורנל לא חדל לכתוב, להלחין ולטפח קריירת סולו. שירו הרשמי הראשון מחוץ ללהקה יצא בשנת 1992 בפסקול הסרט "סינגלס". קולו הייחודי זכה לשבחים רבים ועד פירוקה של להקת האם שלו, הוא הוציא כמה שירי סולו בודדים ביניהם גרסאות כיסוי להנדריקס ואליס קופר. אך פריחתה של קריירת הסולו החלה רק עם פירוקה של הלהקה. קורנל החל לשתף פעולה עם חברו המתופף ג'ק איירונס ("Pearl Jam", "Red Hot Chilli  Peppers") ושאר חברי להקת "11".

בשנת 1999, לאחר שנתיים של עבודה קשה והמתנה קשה עוד יותר של המעריצים, יוצא לבסוף אלבום הסולו הראשון שלו -Euphoria Morning. האלבום סימל ללא ספק את פרידתו של הסולן המבריק מלהקתו. הנגינה הייתה אקוסטית, טכנית ומוקפדת וגם הטקסטים קבלו פן רגשי וסוריאלסטי יותר. אבל מה שייחד אותו יותר מכל היה האיזון שבין ההשפעות המוסיקליות הישנות והעכשוויות יותר של קורנל. When I'm Down  הוא דוגמא לשיר כאב שמוציא מממנו את מיטב יכולות השירה, באופן כל כך טוב שלא נסחט מגרונו מאז ימי Temple of The Dog. הדיסק אומנם לא זכה להצלחה המסחרית הצפויה, אבל אי אפשר היה להתעלם מקולו המדהים של קורנל והוא היה מועמד לפרס הגראמי בקטגוריית "הקול הטוב של השנה" על הסינגל Can't Change Me. באותה תקופה הוא יוצא לסיבוב הופעות שבסיומו חוזר הביתה מקליט עוד סינגל שנכנס לפסקול הסרט משימה בלתי אפשרית 2 והופך לאבא טרי.

 

 

כריס נגד המכונה

לא די בכך שהסטטוס החדש לא ריכך את קורנל, מקורביו אף יאמרו שהוא ייצב אותו מספיק בכדי להחזיר אותו לצלילי הדיסטרושן. באותה שנה עוזב סולן להקת Rage Againts The Machine, זק דה לה רושאה את הלהקה, שמחליטה לא להתפרק בכל זאת ולחפש סולן אחר. מפיק הלהקה המליץ על קולו של סולן להקת Soundgarden לשעבר והשאר כבר נרשם בדפי ההיסטוריה תחת השם Audioslave.

החיבור הלא צפוי בין השניים צלח מהרגע הראשון. אלבום הבכורה שיצא בשנת 2002 נשא את שם הלהקה וזכה במקום השביעי בדירוג הבילבורד האמריקאי ולמעמד של פלטינה משולש. ריק רובין, מפיקם של שני האלבומים הראשונים של הלהקה, זכה לתשבחות על שיתוף הפעולה שלו עם הלהקה ואף כונה "החיפושית החמישית" על ידי מורלו. הליריקה של הלהקה נכתבה כולה על ידי קורנל, בעוד שהקרדיט לכתיבה ניתן לכל חברי הלהקה. קורנל השתלב עם חברי הלקה כאילו תמיד היה שם. הוא אומנם הביא איתו את טעמו האישי וכמה מצלילי הדיסטורשיין המוכרים מלהקתו הקודמת, אבל הגיטרה השולטת הייתה זו של מורלו. (הידעת? כל הצלילים שמורלו מוציא מהגיטרה שלו מגיעים לאוזניכם מבלי לעבור סימפול או להשתמש במכשירים אלקטרונים נוספים למעט אפקטים לגיטרה). הדוגמא הבולטת ביותר לכך היא הסולו של הסינגל והלהיט Like A Stone שמזכיר מאוד את ימיה הטובים של רייג'.

קורנל, סיפר שהרגיש שתהליך כתיבה השירים של Soundgarden היה טוב פחות מאשר זה של Audioslave. והתמכרותו לסמים ולאלכוהול השפיעה רבות על כתיבת והקלטת השירים. הוא הצהיר כי הוא "לא היה מסוגל לכתוב היטב" בעת ששתה, ובנוסף לכך גם עבר תהליך גמילה לאחר הקלטת האלבום השני. אלבומה השני של הלהקה, Out of Exile, שיצא כשלוש שנים לאחר מכן, נכנס למקום הראשון בדירוג ה"בילבורד" האמריקאי בתוך יום וזכה גם הוא למעמד פלטינה. אלבומה השלישי של הלהקה התבסס בעיקר על חומרים שכבר נוגנו בהופעותיה והיה שונה בתוכנו מקודמיו וכלל מוטיבים של מוסיקת פאנק נשמה ובלוז. האלבום קיבל ביקורות שליליות וזמן מה לאחר צאתו החלו השמועות על עזיבתו של הסולן. במקביל, הצהיר קורנל על אלבום סולו נוסף המשוער לצאת ב2008. ב- 22 ביוני הצהירה להקת Rage Against the Machine על איחוד חד פעמי וכחודש לאחר מכן התפרקה להקת Audioslave בשל סכסוכים אישיים ומוסיקליים.

 

ממשיך לנסוע

כפי שכבר ניחשתם, הגיבור לא עזב לטובת מנוחה. לא בכדי הוא בחר בשם Carry On לאלבום הסולו השני שלו, שיצא כמעט במקביל לפירוק הלהקה. לא לפני שהוציא סינגל שנבחר לשיר הנושא לסרט ג'יימס בונד. האלבום זכה לשבחים והוא כולל גם גרסת כיסוי אקוסטית , מפתיעה ומרגשת ל Billie Jean של מייקל ג'קסון (ניתן להאזין לה גם בגרסת הופעה בשבדיה באלבום הבוטלג שלו). גם באלבום זה ממשיך קורנל להראות שהוא בוגר, בשל ומסוגל ליצור הרבה יותר מסגנון מוסיקלי אחד.

האלבום נפתח בשיר קצבי מלא בדיסטורשיין מלוכלך והפקה מוקפדת. משהו לרכך את הגעגוע לימים בהם צווח לצלילי גיטרה רועשים כששיערו ארוך וגולש עד למחצית גבו. ככל שעולות הספרות בנגן, הדיסטורשיין הולך ונחלש והקצב, נעשה במקביל איטי יותר ויותר. מדי פעם לוחץ קורנל שוב על דוושת הדיסטורשיין שלו, רק בשביל שלא נשכח, מאיפה הוא בא. הן המעריצים והן המבקרים, חלוקים בדועותיהם על הדיסק. חלקם רואים בו כמשהו המסמל את בגורתו ובשלותו של קורנל. אחרים טוענים כי הוא פשוט נחלש, התעייף, או יותר נכון הזדקן. אני טוען, שבשלב הזה של הקריירה שלו, השילוב של שניהם הוא הניתוח הנכון ביותר. אחרי פעילות אינטנסיבית במשך 20 שנה בתעשיית המוסיקה, קורנל הוא כל מה שנאמר עליו גם יחד. בשל, מנוסה, משופשף וכל אלו בשל היותו "זקן" יותר עייף יותר וגם קצת משועמם.

Outshined 

הכתבה נכתבה לאחר ההודעה הרשמית על בואו של קורנל לארץ בשנה שעברה. תמיכה מהאנשים הנכונים בתזמון הנכון הולידו את מה שהיה דאז "הכתבה הראשונה שפרסמתי בחיי". אלא שבדיוק באותם ימים בהם היא נכתבה ושוכתבה, הודיעו על ביטול ההופעה ובהתאם לכך היא נגנזה. קשה לי להאמין שהיום היה בי אותו כוח רצון לקרוא ולכתוב כל כך הרבה על קורנל רק בגלל שהוא מכבד את ארץ הקודש בנוכחותו. אבל לאור העובדה שהיה לי העונג לראיין (טלפונית) את קורנל, קראתי שוב את הכתבה וכל אותם שמות שהוזכרו, החזירו אותי בהבזק נוסטלגי מטורף, אל אותם ימים בהם קיבלתי את הדיסק Louder than Love ורצתי לקנות את Temple of the Dog.

על האלבום האחרון שלו, זה שעיכב את הגעתו של קורנל לישראל (רק בכדי שיוכל להתאים את לוח הזמנים שלו למפיק העל Timberlad) אמעיט במילים ואומר במשפט שככל הנראה, קורנל היה צריך ללכת דווקא עם עכבר הכפר ולא עם עכבר העיר. למרות הכל, אני כנראה אלך להופעה, ולו בשביל לספר לילדים. תאמינו לי, גם הם עדיין ישמעו את Black Hole Sun בגלגל"צ.

(תראו, הוא עם שיער קצר ומשומן, יש סיכוי שנקבל את השיר גם בגני התערוכה)ואם שאלתם עצמכם מה דעתו על איחוד של סאונדגארדן? הנה לכם תשובה ממקור ראשון

להאזנה לראיון שהעניק כריס קורנל קול הקמפוס לחצו כאן.

כריס קורנל יופיע ב 17.6, בגני התערוכה, ת"א.

  

טור זה פורסם באתר NRGמעריב

לכתבות נוספות של שדרני קול הקמפוס ב- NRGמעריב

תמונת לובי : יח"צ.

תגובות

  • מגניב מאד

    סי יו ד'ר מייט

    הדר דירי, 14-06-2009 22:27