מגזין

Louder Than Love - חלק 1

לכבוד ההופעה בישראל, אודי ניב שומר חסד נעורים לאחד הקולות הטובים של הרוק וסוקר את פועלו של כריס קורנל

מאת אודי ניב. 07-06-2009

תגיות: אודי ניב, Chris Cornell, Soundgarden

Louder Than Love - חלק 1צילום: Linda Aversa

פרולוג

כריס קורנל התחיל הכי חזק שיש ולאט לאט הגביר את הקצב. במשך שנים, נדמה היה שגם אם מפלצת הגראנג' בעלת הקול המשכר פונה לצדדים אחרים, היא עדיין יכולה להיות בגזרת המלכים הבלתי מעורערים. איכשהו, אי שם באמצע הדרך, משהו השתבש, והוא גמר עם אלבום חדש שרובנו מסרבים אפילו להאזין לו עד הסוף, אם טרחנו כלל.

זה לא שאני כזה חובב נוסטלגיה, אבל אתם זוכרים את המטורף ההוא עם השיער הארוך והמסולסל, עם מכנסי השלוש'ת'רבע השחורים? נו, זה שעושה גראנג' מלוכלך כשעוד לא קראו לסוגה המוזיקלית הזו אפילו בשם? אם חוויתם מעין הבזק לבן למאית השנייה, לא להיבהל. זו תופעה מוכרת כשחוזרים בזמן.

1992. ליל הסדר. בשביל מרבית הנוכחים בחדר, זו וודאי רגע שנשכח כבר מזמן. עוד שיחה שגרתית על מתכונים של חג מתובלת ברכילות משפחתיים. כמעט 17 שנה חלפו מאז, אבל את הרגע הזה אני עדיין זוכר לפרטים; הרגע בו קיבלתי לידי בפעם הראשונה את הדיסק Louder Than Love, של להקת Soundgarden האגדית. בן דודי, חייל באותה תקופה ואובססיבי למוסיקה מיום היוולדו, גילה באותו הערב שלא כל ילד בן 12 שמנגן על גיטרה ומגדל שיער, מכיר את המוזיקה הנכונה בשבילו. "טוב, בסדר, אני אקשיב" עניתי כמו ילד מתנשא שנפל בפח ואפילו הצליח להשתכנע שהשפם-זקן של ג'יימס הטפילד הוא אכן משהו אופנתי. אחחח... כמה שאני חייב לו.

לאחר שלושה ימי האזנה רצופים, חזרתי לאסוף כל מה שרק נשמע כמו מה ששמעו אוזניי. קיבלתי חבילת דיסקים שכיסתה כחצי מגופי הקטנטן וכללה בתוכה להקות ענק כמו ,Pearl Jam Alice in Chains, ,Nirvana, Smashing Pupmkings ושאר חלוצות הגראנג'. רק דיסק אחד הוא לא היה מוכן לתת לי - Temple of The Dog. אחרי הכל, לדברים קדושים יש להתייחס בהתאם. חזרתי לביתי מאושר כמו שלא ידעתי עד אותו היום, לא לפני שעצרתי לקנות את הדיסק. אגב, את ההופעה הזו, קיבלתי בקלטת וידאו מקורית, באותה חבילה

גן עדן עכשיו

כריס קורנל נולד ב- 20 ביולי 1964 למשפחה קתולית בעיר סיאטל שבוושינגטון, ארה"ב תחת השם כריסטופר ג'ון בויל (ולא! אין קשר לסוזן). בתור נער הוא סבל מדיכאונות ונהג להתבודד ולנגן. בגיל חמש לקח את שיעור הפסנתר הראשון שלו. את שיעורי הפסנתר מצא משעממים והחל ללמד את עצמו לנגן על פסנתר וגיטרה. אבל הכישרון המוסיקלי החל להראות את התפנית רק בגיל 11 כאשר קיבל מאמו תוף סנר, שהפך במהרה למערכת תופים שלמה.

מלבד בעיותיו האישיות, מצבה הכלכלי של משפחתו התדרדר ובגיל 15 נאלץ לפרוש מביה"ס ועבד כטבח בכדי לעזור בתחזוק הבית. חמש שנים חולפות מאז הרכיב את מערכת התופים הראשונה שלו, במהלכן המשיך קורנל להתנדנד בין כמה להקות כיסוי עד שפגש את הגיטריסט קים ת'איל. יחד עם ת'איל, שותפו לדירה ונגן נוסף הם הקימו להקת כיסוי בשם The Shemps, שם בפעם הראשונה בחייו עוזב קורנל את עמדת המתופף לטובת שירה.

ב- 1984 הלהקה התפרקה וקורנל, שהפך לשותפו לדירה של הבסיסט הירו יאמאמוטו, חברו של ת'איל עוד מנעוריו, נהג לנגן איתם. כמו בסרט שלושה בדירה אחת, מצאה עצמה שלישיית הגברים מטפלת בילדה חדשה בשם "Soundgarden" (שקרויה על שמו של פסל של צינורות חלולים המשמיע קולות בכל פעם שרוחות נושות בתוכו). קורנל התחיל בתפקיד המתופף אך רצה להתמקד בכתיבה ולהרחיב את ניסיונו על הגיטרה. ב- 1986 תפס המתופף סקוט סאנדקוויסט את מקומו על התופים וקורנל, עשה סופית את המעבר למקום לו הוא ראוי - קדמת הבמה. באותה השנה מוציאה הלהקה את הEP הראשון שלה Screaming Life וכשנה לאחר מכן את אלבומה הראשון.  

פה קבור הכלב

רק שנתיים חולפות עד שמגיח אלבומה השני של הלהקה, שהביא איתו סוף סוף את תשומת הלב (הנרחבת) מצד התקשורת בארה"ב. כשנה לאחר הוצאת האלבום נפטר ממנת יתר שותפו לדירה של קורנל ומי שהיה באותם ימים סולנה של Mother Love Bone - להקה מצוינת שתרמה רבות באותם ימים לפיתוח סצנת הגראנג'.

Soundgarden, הייתה בדיוק בתחילתו של מסע הופעות של הדיסק החדש ולא ניתן היה לבטלו. האבל שפקד את חברי הלהקה ואת קורנל הניב שני סינגלים חדשים שנכתבו לזכרו של אנדרו ווד המנוח. ההתמודדות עם האבל הניבה את אחד האלבומים הטובים שידעה סצנת הגראנג' בכל הזמנים. בשיתוף פעולה נדיר עם חברי להקתו של ווד ובתוספת שחקן החיזוק אדי וודר, נוצר לו פרויקט חדש, Temple of The Dog, שבזכותו ומעט לאחר סיומו, זכינו להקמתה של אחת הלהקות הטובות עלי אדמות- Pearl Jam.

לאחר שנתיים של סיבוב הופעות ברחבי ארה"ב, מתחילה הלהקה לעבוד על תקליט נוסף עם המפיק המבריק טרי דייט (Pantera). התוצאה היא Badmotorfinger - אלבום הפלטינה הראשון של הלהקה וסיבוב הופעות לאומי ועולמי כלהקת החימום של להקת Guns and Roses. האלבום חושף את הצד הכבד, המהיר והווירטואוזי מבחינת ביצוע, סאונד וכתיבה אינטליגנטית. השיר Rusy Cage אף זכה לחידוש על ידי הזמר המוערך ג'וני קאש. אבל כל זה לא הספיק לקורנל שמצא עצמו תמיד רעב לעוד עבודה. בקצב של דיסק בשנתיים ולאחר ריצות מטורפות בין סיבובי הופעות בינלאומיים להקלטות מוציאה הלהקה את אלבומה הרביעי במספר-Superunknown. האלבום הפך ללהיט ענק ולווה בסינגלים רבים וקליפים בניהם: Black Hole Sun שזכה בשנת 1994 בקליפ השנה של MTV. הלהקה המשיכה להופיע ברחבי העולם בקצב מסחרר עד שרופאיו של קורנל קבעו כי עליו להפסיק לשיר במיידית לפני שיגרום נזק בלתי הפיך למיתרי הקול שלו. הלהקה הוציאה דיסק נוסף בשנת 1996, Blow Out The Outside ושנה לאחר מכן התפרקה.

טור זה פורסם באתר NRGמעריב

לכתבות נוספות של שדרני קול הקמפוס ב- NRGמעריב

תמונת לובי: יח"צ

 

תגובות