מגזין

אבן גבי(רוקנ)רול

ברי סחרוף ורע מוכיח תופרים חליפה חדשה ועדכנית לשירי אבן גבירול. סער גמזו פייטני

מאת סער גמזו. 25-05-2009

תגיות: אלבומים, ברי סחרוף, רע מוכיח

אבן גבי(רוקנ)רולצילום: רונן פדידה

עבור רובנו אבן גבירול (אחת ולתמיד, ההגייה הנכונה היא Ibn Gabirol) הוא רחוב צפוף ורועש שחוצה את מרכז העיר מצפון לדרום. רחוב שהבניינים המפויחים שלו והמרצפות העקומות של מדרכותיו הם הניגוד הגמור לשירה היצירתית, ההגותית והלירית של אבן גבירול. מתוך מרבצי הפיח האלה ברי סחרוף ורע מוכיח מוציאים את שירתו של אבן גבירול בחזרה אל השיח התרבותי באלבום חדש. כבוד ראוי. אולי אפילו מתבקש.

"אדמי השפתות" הוא לא עוד אלבום פיוטים. אין כאן משברי אמונה של אדם המתקרב לאלוהיו ולא חיבוטים מוסריים. האלבום הזה הוא עוד חוליה במסלול המדהים שעושה ברי סחרוף בתוך התרבות הישראלית המודרנית. כבר שנים ארוכות שהוא מפלרטט עם טקסטים מוקדמים יותר (מ"האיש שבקיר" ו-"אליפלט" ועד "פזמון ליקינטון" ו-"משירי ארץ אהבתי") ומוצא את הדרך הקסומה שלו לעדכן אותם ולהעניק להם קצת מהקסם שלו. אולי יש פה אפילו חלק מתהליך גדול של ייצור רקע של תרבות חילונית ישראלית בעלת עומק ונפח שכל כך חסרים לנו. כמו משענת של מטען תרבותי שמהווה את הערוגה הפורה ליצירה העכשווית. מוכיח-סחרוף תופרים את העבר להווה בחיבור שנשמע טבעי כאילו תמיד היה שם.

על יכולות ההפקה של סחרוף ומוכיח אין צורך להרחיב. שניהם מנוסים מאד, פתוחים מאד, אמיצים מאד בבחירות שלהם ומעל הכל - מקצועיים ומעודכנים. ב"אדמי השפתות" הניסיון שלהם מדבר. ההפקה מלוטשת לשיא, בחירת הנגנים מדהימה (האחים איל ואסף תלמודי, עמוס הופמן, זהר פרסקו, אסף רוט ועוד רבים ומוכשרים), העיבודים מהודקים ומתוזמרים נפלא והחבילה כולה ממש מענגת. השירה הכל כך מוכרת של ברי מעל הכל נותנת תחושה כאילו האלבום הזה היה כאן תמיד ופשוט פספסנו אותו עד עכשיו. האלבום נפתח ב"בחייכם אדמי השפתות" הקצבי, ממשיך ל"מליצתי בדאגתי הדופה" שהשפיע גם על מאיר אריאל ז"ל ומכיל עוד פנינים נפלאות ("שפל רוח", "שער פתח דודי", "שלום לך דודי"). הבחירה של השירים שייכנסו לאלבום בודאי הייתה משימה לא פשוטה. ההפקה המוקפדת מחברת את כל המרכיבים של האלבום ליחידה אורגנית והרמונית אחת והראש של אותה יחידה הוא הטקסטים.

אבן גבירול, שנחשב בזמנו למרדן ומשבש לשוני סדרתי, זוכה כאן לעדנה הראויה לו. המילים הנשגבות לצד ביטויים שהוא יצר יוצרות תמונה רומנטית אבל מאד מפוקחת של מציאות חייו. שפת התנ"ך נשזרת בעברית מתחדשת כדי לצייר מציאות תרבותית עם נוכחות דתית חזקה. השירה האבן גבירולית נוגעת בקודש וחול, מביטה אל תוך תהומות הנשמה, מבררת מהי אהבה ומספרת סיפור של עם שחי בפזורה. רוב הנושאים הללו נשארו רלוונטיים עד היום והרעיון לנקות מהם את האבק מזניק את השירים כמה מאות שנים קדימה לתוך המציאות שלנו. שיר טוב הוא לעולם רלוונטי.

אבן גבירול עטיפה

האלבום הוא גם פתח מזמין ליצירה של אבן גבירול והשירה העברית המוקדמת בכלל אבל לא רק לזה. יש כאן הזדמנות להסתכל באלבום התמונות של העברית ולראות כמה היא גדלה. איך היא התפתחה. אני מאמין שהעברית השימושית וה"זולה" של היום הייתה קוסמת לאבן גבירול וגם בה הוא היה מצליח ליצור ולהשאיר חותם. הפרספקטיבה החדשה על השפה שנותן האלבום למאזין הממוצע מספיקה כדי להמחיש את תהליך הטפשת הנוראי שמכרסם בנו.

כמו תמיד אצלי, גם העטיפה היא חלק גדול מהחוויה. ב"אדמי השפתות" זו הפקה של ממש. חוברת מושקעת עם מילות השירים, פרשנויות שלהם, מאמרים (נכתבו ע"י פרופ' חביבה פדיה) ותוספות מעניינות שנותנות את הערך המוסף לפרויקט כולו. האלבום-ספר הזה הוא חוויה כוללת ומקיפה שנשמעת כאילו הרוקנ'רול לוקח את המאזין לטיול בשירה העברית של תור הזהב בספרד. טיול שמתחיל לפני כמעט אלף שנה אבל מהדהד בנו עד היום.

צילום ברי: גיא רפאלעיצוב עטיפה: הדס אי ירושלמיקופי כותרת: MC גרוביו

טור זה פורסם באתר NRGמעריב

לכתבות נוספות של שדרני קול הקמפוס ב- NRGמעריב

תגובות

  • וצריך להזכיר גם את שי צברי המצויין בקולות רקע

    אלבום כביר.

    The MC G, 25-05-2009 14:51

  • וואאווווווו

    איזה כתיבה מעוררת, מי זה הגמזו הזה!!!

    pa, 25-05-2009 14:55

  • נשמע מרתק

    יואב, 26-05-2009 15:30

  • ל PA

    גמזו הוא ה-שדרן.. ואחד הכותבים הטובים ביותר בתחנה.. תתחיל לעקוב אחריו

    מעריץ, 26-05-2009 19:26

  • כמה עקומה התקשורת

    שאתה עדיין רק בקול הקמפוס!! מצד שני, זה המזל שלנו !! כתיבה מעולה יא גמזו ו -PA - תקשיב למעריץ -הוא רוצה בטובתך

    אודיני, 28-05-2009 22:42