מגזין

ישראל 70 - חלק ב'

פסיכדליה עברית, מכירת חשיש ברחובות קטמנדו ושנות השישים שחלפו. אסף קפלן על "הקלטות קטמנדו הגנוזות" של דני בן ישראל

מאת אסף קפלן. 12-05-2009

תגיות: אלבומים, דני בן ישראל

ישראל 70 - חלק ב'קטמנדו - עטיפת האלבום

אזהרה: הטריפ הפסיכדלי להקלטות קטמנדו הגנוזות צרוף בעונג מוחי ועלול לגרום לאילוזיות ולשנאת היפים!

במקביל להקלטות האלבום "חנטריש 3 ורבע", בן ישראל הקליט שישה קטעים באנגלית בשם The Kathmandu Sessions הידועים גם בתור הקלטות קטמנדו הגנוזות. בן ישראל נזכר בתקופת ההקלטות: "הגיעו לארץ שמועות שבקטמנדו היו מוכרים חשיש בחנויות וברחוב, אז אנחנו ישבנו בתל אביב וחלמנו לנסוע לקטמנדו, זה היווה לנו השראה לכל הסשן הזה".

הזוי? חכו שתשתמעו את האלבום. הקלטות אלו יצאו בשנת 2004 בלייבל הירושלמי Merry Records ובן ישראל היה שותף מלא להוצאת האלבום. אין ספק שהטריפ הזה הוא לא קל לעיכול. בלאגן שלם מלא ברעש, אינסטרומנטל ג'אמים וצרחות. השירים שהוקלטו כאן בטייק אחד ולאחר מכן עברו מיקס, עומדים בפני עצמם ויחד עם זאת מהווים סוג של חולייה משלימה ליצירה המרתקת והרדיקלית של דני בן ישראל בכלל ושל חנטריש בפרט.

הימים היו פרועים אז באולפני אשל בת"א. טיילת באולפן, ובן ישראל והנגנים שאת שמם הוא לא ממש זוכר, משכו ג'אמים של 12 ו- 13 דקות ועשו מה שבא להם. בין שאר הכלים בן ישראל ניגן על כינור, קלידים, שעון בתוך דרבוקה, קופסת גפרורים ושאר אלתורים מוזרים.

בהקלטת השיר Bad Trip, השתתפו 20 איש והקטע שאחריו 'Do You Believe In Fairytales מפתיע מאוד דווקא בגלל ההרמוניה הרגועה שלו. קפיצה קטנה הצידה ל- Seagulls שנמשך כשש דקות (בהן בן ישראל ככל הנראה השתמש בחומרים ובעיבודים שהיו כבר ברשותו) וחוזר חלילה לאותם נאומים וסימפולים שאותם הגיש לנו קודם לכן על מצע של אגרוף בבטן בקטע "ישראל 70" מהאלבום "חנטריש".

לאחר כישלונו המקומי של "חנטריש", דני בן ישראל לקח את הרגליים ואת ההקלטות לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. בדרכו לאמריקה הוא עצר באירופה בפסטיבל Isle of Wight שחתם את סוף עידן התמימות והופיעו בין השאר: ג'וני מיטשל, "הדלתות" וג'ימי הנדיקס (ששבועיים וחצי לאחר מכן הלך לעולמו).

ספוג באווירת סוף ימי המהפכה או בחומרים אחרים, הוא מקליט את השיר השביעי והאחרון באולפן ביתי של חבר בווינה. הוא מכריז בגאון - The Hippies of Today Are the Assholes of Tomorrow ומשרבט כאן במילותיו ובמוסיקה שלו את הכוונה והרצון להיות שונה. אין לו שום כוונה ללכת עם העדר ולהפוך ל- Asshole מן המניין. לאחר התפכחות זו מגיע בן ישראל לחברת תקליטים שמציעה לו להקליט את השירים, אך זו פושטת את הרגל.

גם אחרי שמיעה חוזרת ונשנית של האלבום הזה אני עדיין שרוי בחזיונו המעורפל של בן ישראל, שללא ספק עשה כאן צעד מוסיקלי קיצוני ביותר.כעת כל מה שנותר לכם לעשות הוא לקחת את "חנטריש 3 ורבע" ו"הקלטות קטמנדו" ופשוט לתת להם לנגן את המסע שנעשה בשנות ה-70 בישראל ומחוצה לה. ולספוג קמצוץ מטירופו של דני בן ישראל.

לחלק הראשון

טור זה פורסם באתר NRGמעריב

לכתבות נוספות של שדרני קול הקמפוס ב- NRGמעריב

תגובות