מגזין

מיומנה של מעריצה

בכדי להצדיק את התואר, עדי הררי יצאה להופעה נוספת של גבע אלון. היא חזרה עם פידבקים באוזניים, גיצים בעיניים וקול צרוד. הרופא קבע שמדובר באירוע קשה של התחשמלות

מאת עדי הררי. 12-05-2009

תגיות: גבע אלון

מיומנה של מעריצה Photo: Ido Lychter

זאת המון מחויבות להיות גרופית. אנשים מצפים ממך למידע שוטף, עדכונים, פרטי טריוויה ולהתרגשות בלתי פוסקת בכל הקשור למושא הערצתך. אבל לפעמים מגיע שלב של רוויה. הכול התחיל בשיעור משעמם. אני מציצה בפלאפון: 7 שיחות שלא נענו. 7 שיחות שלא נענו?! אני אולי בחורה מאוד נחמדה, אבל סטטוס כזה של חשיבות עוד לא חוויתי מעולם. בירור קצר בהודעות נכנסות מבהיר לי את ההיסטריה: גבע אלון מגיע לעיר הולדתי ומשכני עד היום, ראשון לציון. יתרה מכך, מציינות שבעת ההודעות, הוא מגיע לברשבסקי, הפאב השכונתי. כל כך קרוב, אני מחייכת, 10 דקות מהבית, אפילו את הטרנינג אני לא אחסוך ממנו. אבל למרות הכול, להפתעת כולם, לא קפצתי מהתרגשות.

בחצי שנה האחרונה ראיתי את גבע אלון מופיע כבר שלוש פעמים, תמיד מלווה בגיטרה אקוסטית ומפוחית. שמעתי את האלבומים שלו אינספור פעמים ועקבתי באדיקות אחר שינויים והתפתחויות בתחום הקריירה. תוסיפו לכך את העובדה שאני לא ממש בחורה שאוהבת אירוחים במגרש הביתי ומעדיפה הופעות בעיר הגדולה, החלטתי ללכת בעיקר כדי לעמוד בציפיות של הסביבה הקרובה.

אולם תחקיר קצרצר שערכתי כמה ימים לפני ההופעה הקפיץ לי בשניות את רף הסקרנות. בשקט של הפרברים אלון מתחיל סיבוב הופעות רועש וחשמלי בליווי הרכב. התרגשתי, לא רק שלראשונה אני אראה את הבחור פורק אנרגיות על גיטרה חשמלית, גם ההרכב שלצדו ראוי לסופרלטיבים. שמעתי את Tree בעבר, והם היו זכורים לי כבחורים מוכשרים שמג'מג'מים רוק פסיכדלי ונשמעים מצוין. השיתוף פעולה ביניהם, שעתיד להמשיך לאלבום משותף, נשמע לי כל כך מקורי ולא מתבקש ורק על העובדה שהם הצליחו להפתיע אותי, הם פתחו ביתרון יחסי.

רק היום: 50 שקל ביציע הכבודהגענו יחסית מוקדם, המקום המוכר והטוב היה ערוך במתכונת חגיגית, אבל עדיין ריק. אנשים התחילו להגיע בהדרגתיות וסקירה כללית בסוף הצביעה על כמות גדולה ומפתיעה יחסית להופעה קטנה בפרבר. המתנו בסבלנות שעה וחצי והנה הוא עולה לבמה לבד. לוקח את אותה אקוסטית מוכרת וטובה ומתחיל לנגן. אני מתחילה לנוע קדימה, אם כבר מגרש בייתי, לא ליהנות ממושבי VIP? אני מתמקמת מטר מהמיקרופון, מטר ועשרה ממנו. מרימה מבט ומאשרת לעצמי: כן, ככה צריך לראות הופעה.

מה לעשות לך נעים עכשיו...את באה מכות?כרגיל, לשמוע אותו חי מרגיש חמים ונעים, כמו להתכרבל עם אותו בחור קבוע. יחד עם זאת, ניסיון עבר מצביע שכרבולים נמאסים אחרי 20 דקות ובחורים קבועים נמאסים אפילו בפחות. הבנתי שאני חייבת שינוי זריז. לא עוברות 3 דקות ו - Tree מוזמנים לבמה. שלושה חבר'ה מלאים באנרגיות עולים ומתייצבים מאחורי הכלים. הם מקבלים את הסימן והכול מתהפך. מתחיל בערב וממשיך לכל מה שידעתי והכרתי בגבע אלון בחצי שנה האחרונה. הבחור השקט מתחלף בבחור כועס, שירי האהבה השקטים המוכרים מתחלפים בשירי אהבה מחודשים, רועשים, אנרגטיים: מעולים. התוספת של עוד גיטרה, באס ותופים מרגישים כאילו מישהו הגיע והשפריץ עלינו שני ליטר רעש ולכלוך. למה שקבל הקהל - קוראים רענון, למה שקבלו השירים - קוראים נפח.

סליחה, מי צעק פה פליינג בייבי ולא קיבל?במהלך המופע הם ניגנו ארבעה שירים חדשים. אחרי שני אלבומי סולו מצוינים, ישנה ההרגשה שאלון סוף סוף מרגיש מספיק נוח לחזור למקורות ולתת בראש עם הגיטרה החשמלית. לא עוד נגיעות קלות של חשמל כמו בדיסק השני, אלא לחנים שלמים שמתבססים על זה. באופן כללי החיבור והכימיה בין אלון להרכב נראה כאילו נתפר על פי מידות. כל האנרגיות שלהם: מההופעה, מהדיסק, מהעבודה המשותפת, תורגמו לאותם ארבעה שירים ועשו חשק לא רק ל - "עוד" אלא ל - "עוד עכשיו, בבקשה". הם אומנם רק בתחילת דרכם המשותפת, אבל אני סומכת על גבע שיחכים לראות שלצידו לא עומדת להקת ליווי, אלא הרכב מעולה שיודע לעשות מוזיקה טובה בדרכו שלו. קצת יותר חופש יצירתי מהכיוון שלהם, עם הבסיס וההכוונה המקצועית שאלון יכול לספק, יכול להוליד  את אחד האלבומים היותר מסקרנים בביצה הקטנה שלנו.

אחרי קאבר ארוך ל Down By The River של ניל יאנג, הם יורדים בפעם השנייה מהבמה. בעיכול ראשוני של הערב, אני מבינה שזו הפעם ראשונה שגבע ביצע כמעט את כל השירים האהובים עלי. הוא חוזר לבמה לבד, מחויך, אומר תודה ושואל אם יש בקשות מיוחדות. הקהל צועק לו: "לא שרת Modern Love". ההופעה אני עומדת מספיק קרוב כדי שהוא ישמע את הבקשה האישית שלי. הוא נותן בי מבט חטוף, מכוון את הגיטרה ומתחיל את   The Wall Of Sound. נו טוב, די כבר עם ההכחשות, אני התחלתי והסביבה אישרה - אני גרופית לכל דבר.

ההופעה התקיימה לפני כחודשיים אך הסיבוב הופעות של גבע אלון ו - Tree עדיין ממשיך. חפשו אותם במועדון ההופעות הסמוך למקום מגוריכם:

14.5 הפרה, שבי ציון20.5 יום הסטודנט, ירושלים 21.5 חמדת ימים28.5 בארבי תל אביב

תמונת לובי: Sivana

תגובות

  • יפה כתבת

    "יחד עם זאת, ניסיון עבר מצביע שכרבולים נמאסים אחרי 20 דקות ובחורים קבועים נמאסים אפילו בפחות" -במיוחד- גבע אלון!!!!!!

    TREE, 12-05-2009 11:50

  • עושה חכם גבע

    משתפשף על הפרברים .. שיבוא לת"א מוכן

    חוכמולוג, 12-05-2009 11:53

  • פששששששששששש

    תענוג לקרוא אותך. ממש אבל! גם אם מחר מגיעה הצעה מהרולינג סטון את לא עוזבת 972 :)

    גמזו, 12-05-2009 14:30

  • הררי

    רוצים עוד עוד עוד ( אפילו אם זה שוב על גבע)

    אודיני, 13-05-2009 12:14

  • כתוב היטב. אין עליו

    איך לא סיפרתתתתת לי שהוא מופיע בברשבסקי :)

    הרלב, 13-05-2009 21:32

  • פינוק של כתבה.

    ואגב להרכב TREE יש בינתיים EP שאורכו כחצי שעה ויש להם גם הופעות ממש חלומיות. שווה להכיר אותם כחוליה נפרדת. אין ספק שהשילוב המעניין הזה יחד עם גבע יעשה רק טוב לאזניים של כולנו.

    אסף קפלן, 14-05-2009 15:45

  • sSTdDHKovfMjO

    xoBlC9 <a href="http://eopcuvbcmgsz.com/">eopcuvbcmgsz</a>, [url=http://jyobflpstkrg.com/]jyobflpstkrg[/url], [link=http://akzdpynghfzs.com/]akzdpynghfzs[/link], http://uhfqosophmya.com/

    zrdqjtxh, 30-12-2010 20:57