מגזין

ויקילוגיה

כנס Wikipedia Academy שעסק באנציקלופדיה החופשית ובסביבות שיתופיות, נערך השבוע באוניברסיטת תל אביב והוא הראשון מסוגו בישראל. גיל מטוס שרד אותו עד הסוף

מאת גיל מטוס. 06-05-2009

תגיות: wikipedia, אינטרנט, סייברספייס

ויקילוגיה

האם האנציקלופדיה החופשית באינטרנט מקרבת אותנו לאמת כלשהי? ב- Wikipedia Academy, כנס ראשון מסוגו הנערך בישראל שהתקיים השבוע באוניברסיטת תל אביב, סיפר דרור קמיר מוויקיפדיה משל על ששה עיוורים שניסו להגדיר פיל שלא ראו אף פעם. מוסר ההשכל מלמד בין היתר על היכולות של בני האדם להבין רק חלקים מהמציאות, אך לעולם לא לתפוס את המכלול.

בכנס, שהופק על ידי עמותת ויקימדיה ישראל, נכחו 250 איש והוא כלל שלושה מושבים עם דיונים על שילובה של ויקיפדיה - האנציקלופדיה החופשית בפרט ומערכות "ויקי" בכלל, במערכת החינוך ובאקדמיה בישראל, אמינות וניטרליות בכתיבה אנציקלופדית, פרטיות, זכויות יוצרים, משפט ומדינה, תוכן פתוח ומיזמי שימור והנגשת תוכן פתוח. ויקיפדיה הפכה סמל לרעיונות של תוכן חופשי וחוכמתם של ההמונים, רעיונות שמאפיינים פרויקטים שיתופיים רבים בווב 2. וכפי שהגדיר אותה שי יקיר, יו"ר עמותת ויקמדיה ישראל, "מדובר במהפכה של מידע, לפחות כמו מהפכת הדפוס".

נכון שבמקרים רבים ישנה קלות רבה מדי בשימוש במילה "מהפכה", אולם במקרה זה אכן מדובר באחת כזו. ויקיפדיה היא הרבה יותר מאנציקלופדיה שמכילה כמות עצומה של ערכים וקישורים, היא סביבה וירטואלית מורכבת שגדולה מסך חלקיה, כזו שגדלה ומתפתחת בקצב מהיר. ולמרות הכאוטיות שגלומה ברעיון לפיו ההמונים יוצרים את התכנים, המערכת כגוף אחד מפגינה יכולות של ארגון עצמי. אין מי שיכה על סלע או ייתן כיוון, וללא עורך ראשי - ויקיפדיה היא אחד מפלאי הווב - מעצמה של ידע שכבר מזמן השאירה את כל האנציקלופדיות מאחור.

את דברי הפתיחה נשא פרופ' ניב אחיטוב, המנהל האקדמי של מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל אביב שהזמין את אורחת הכבוד סו גרדנר - מנכ"לית קרן ויקימדיה הבינלאומית. גרדנר סיפרה בתשוקה רומנטית שמאפיינת את אנשי הויקי על הפרויקט ועל המשרדים הראשיים של הקרן בסן פרנסיסקו. לדבריה, למרות שוויקיפדיה מדורגת במקום הרביעי בעולם מבחינת פופולריות (בין יאהו לפייסבוק) משרדיה שונים בתכלית מאלו של חברות גדולות כמו: גוגל ומיקרוסופט ולא נהנים ממבנים יוקרתיים עם חדרי אוכל מפוארים שמגישים מזון בריאות טרנדי. כארגון שפועל ללא מטרת רווח, הוא מאופיין בצניעות רבה ואנשי המשרד חדורי מוטיבציה ומלאי גאווה על הזכות שניתנה להם לקחת חלק בפרויקט.

ללא תעודת אחריות

גרדנר הציגה את המטרות העיקריות של הקרן והפרויקטים עליהם היא עובדת: ויקיפדיה לסלולרי וגרסאות PDF להדפסה של ערכים. מטרה נוספת היא עידוד אנשים לתרום לוויקיפדיה באמצעות פנייה לקהל יעד נוסף, שכן כיום, רוב כותבי הערכים הם גברים צעירים בגילאי 25 שמסתדרים היטב עם טכנולוגיות. נושא שעלה כמה פעמים במהלך הכנס, ואנשי ויקימדיה מודעים לו היטב, הוא הממשק הלא ידידותי לכתיבה ועריכה באתר, שמהווה חסם כניסה עבור רבים. גרדנר ציינה שבכוונתם לשפר אותו כך שיהיה נגיש יותר לאוכלוסייה הבוגרת, בני 55 ומעלה שיכולים לתרום הרבה לאתר, היות והם מחזיקים בידע רב ולרוב הם בעלי זמן פנוי יותר. המושב הראשון עסק בוויקיפדיה וטכנולוגיות ויקי באקדמיה ובחינוך. אין ספק שהאקדמיה ומשרד החינוך מתקשים לעכל את המוטציה הזו, ובאופן טבעי, שינויים טכנולוגיים מהירים משינויים של מוסדות בירוקרטיים, שלרוב כבולים להרגליהם. כל סטודנט יודע שברובם המכריע של המקרים, ויקיפדיה אינה נחשבת למקור מידע לגיטימי, ומרצים רבים לא מסתירים את סלידתם ממנה.

למרות שערכים רבים בה כתובים בצורה מקצועית, שואפים לניטרליות ומגובים במקורות רבים, הרעיון שאין תעודת אחריות למוצר הזה מרתיע רבים שמטילים ספק במהימנותו. אולם הפער התפיסתי אינו מפתיע, שכן האקדמיה מעלה על נס את המומחים ואת היחידים, בעוד שפרויקטים שיתופיים מאמצים את הרעיון של חוכמת ההמונים, לפיו קבוצות הן חכמות מכל אחד מחבריהן, לא משנה כמה הוא מוכשר, ובכך מנשלים את כוחם של המומחים ואת הגושפנקה החברתית הרבה שאנו מעניקים להם.

עופר איתן, מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, סיפר על יוזמה אקדמית: במקום שהסטודנטים בקורס יגישו עבודות מסכמות שכולן יעסקו באותו נושא, כל אחד מהם חקר לעומק מושג מהפוליטיקה וההיסטוריה הישראלית, והנגיש את הידע האקדמי לציבור הרחב, בכך שיצר ערך בוויקיפדיה. במסגרת הפרויקט שנערך בשנה שעברה, נכתבו 128 ערכים, חלקם בשפה האנגלית. אמנם זה דורש מהסטודנטים לאמץ סגנון כתיבה אנציקלופדי, אך מכיוון שהם אלו שבוחרים את הערך שמעניין אותם, המוטיבציה שלהם להשקיע בכתיבתו היא גדולה. אין ספק שמדובר במטלה חדשנית ומאתגרת שמוציאה את הידע מגבולות האקדמיה.

לאחר מכן עלתה לבמה שרה פולק מבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית, שסיפרה על הפרויקט "עושים היסטוריה" במסגרתו תלמידים יהודים וערבים בכיתות ט' וי' התנסו בלמידה שיתופית בסביבת ויקי שהתמקדה בדיאלוג שוויוני, שוויון בין שונים וסולידריות. התלמידים חקרו וכתבו במשותף אירוע היסטורי במטרה שכל אחד מהצדדים ייחשף לנרטיב של הצד השני. במסגרת התהליך התלמידים מבקרים ועורכים זה את זה, מקיימים דיון בין הצדדים, כשבסופו הם כותבים עבודה משותפת. המחקר שליווה את המפגשים הראה שברוב המכריע של המקרים, התלמידים הצליחו למצוא מכנה משותף, ולמרות שהדיאלוג השוויוני אפשר לכל אחד מהצדדים לערוך זה את זה, לא היו מקרים של וונדליזם וסביבת הוויקי יצרה דיון נעים וסובלני.

ד"ר דני בן-צבי, מנהל המגמה לטכנולוגיות מתקדמות בחינוך באוניברסיטת חיפה, דיבר על למידה שיתופית בסביבות ויקי שמהווה לדעתו מערכת למידה שלמה. במסגרת הפרויקט שלו ושל עמיתיו מופעלים 20 קורסים בסביבת ויקי. ד"ר בן צבי הצביע בעיקר על אופי הלימוד השונה שכולל דיונים והתפתחות, שמאפשרים לתקן את הביצוע באמצעות משוב מתמיד. הקושי העיקרי בעריכה שיתופית הוא הקושי לקבל את המוצר ככזה שנמצא בהתהוות, שכן הורגלנו לתפוס את המילה המודפסת כחקוקה בסלע. אולם לדבריו, חשוב מאוד שחלק מהאוריינות הדיגיטלית של כל בוגר מערכת החינוך, תכלול ידע וניסיון בעריכת שיתופית בסביבות ויקי.

אלי הכהן ממכון נטוויז'ן ודרור קמיר מוויקיפדיה עסקו בכתיבה מסוכסכת ושטנה דיגיטלית בוויקיפדיה ומחוצה לה. הם הצביעו על הבעייתיות שנובעת מכך שאין אמנה בינלאומית בנושא של הסתה, גזענות ואלימות ברשת. ישנה מלחמה מתמדת על האמת וערכים שנויים במחלוקת סגורים לעריכה מיידית. סוגייה זו מעלה את השאלה אם היומרה לניטרליות של ויקיפדיה היא בגדר האפשר, שכן, ערכים זהים בשפות שונות, שונים זה מזה והתוכן שמכיל כל אחד מהם והאופן שבו הוא נכתב מלמדים על האידיאולוגיה של כותביו.

Wikipedia VS McDonalds

המושב השני שבחן את אופיה של ויקיפדיה היה המשך ישיר של הדיון האחרון, ועסק באמינות ובניטרליות בכתיבת אנציקלופדיות. שירי מגן מאוניברסיטת חיפה הציגה מדד לערכים בוויקיפדיה שנע בין עובדות לדעות על פי קריטריונים כמו: ציטוטים, ייחוסים, הכללות ומילים טעונות. לפי מדד זה, הגרסה של ויקיפדיה בשפה האנגלית נמצאה ניטרלית ברמת מובהקות גבוהה. כמו כן, נמצא כי ככל שהערך באתר דינמי יותר, וזוכה ליותר עדכונים ועריכות, מידת הניטרליות שלו עולה. הממצא האחרון והמעניין הצביע על כך שוויקיפדיה בשפה האנגלית ניטרלית יותר מגרסת ה - CD של הבריטניקה.

ולמרות הבשורות האופטימיות, עדיין נשמעים קולות נגד רבים. אתי יערי מאוניברסיטת בר-אילן ערכה השוואה מרעננת בין ויקיפדיה למזון מהיר. אנשי אקדמיה וחינוך רבים רואים בה כמקור זול ולא אמין של מידע, וטוענים שהיא כמו נקניקיה - כולם אוהבים את הטעם שלה, אך לא רוצים לדעת ממה היא עשויה. לדבריה של יערי, רוב קולות הנגד לא מבוססים על הוכחות, אלא על אוסף של אי ודאויות ובלבול שמובילים לדעה שלילית.

אלי שני מוויקיפדיה חידד את ההבדלים בין אמינות לניטרליות בכתיבת אנציקלופדיה, והדגיש שאכן כל האנציקלופדיות רוצות ושואפות לאמינות, אך לא כולן חותרות לניטרליות. הבחירה של ויקיפדיה לייצר אנציקלופדיה ניטרלית, היא בחירה שאין לראותה כמובנת מאליה, ומטרתה היא כמובן להעלות את אמינות המידע. לדבריו, לוויקיפדיה יש יתרון, כיוון שכשאנשים רבים בוחשים בתוכן, נוצרות התנגשויות שמובילות לערכים יותר ניטרליים. מעלה נוספת של ויקיפדיה היא שתוחלת החיים של טעות היא קצרה מאוד. ספרים ואנציקלופדיות הם יצירות סופיות ואילו ויקיפדיה מראה גם את הדרך - הוויכוחים על עריכת הערכים שבמקרים רבים מעניינים יותר מהתוצר הסופי. לפיו, השקיפות הזו תורמת רבות לאמינות.

לעומתו, ד"ר עמנואל לוטם, עורך מדעי של אנציקלופדית ynet, הציג גרסה שמרנית יותר של אנציקלופדיה, שבהכרח חותרת לאידיאולוגיה מסוימת. הוא סיפר על הדילמות שאיתן מתמודדת מערכת עם עורך ראשי שבה כל ערך וערך נבחן בקפידה. רובן של הדילמות נעות סביב שאלת הגבולות: מה ראוי להיכתב בערך אנציקלופדי ומה לא. לאחר מכן, הציג לירן דן, סמנכ"ל מדיה אינטרקטיבית של חדשות ערוץ 2 את פרויקט ה"וידאופדיה". במסגרתו, אנשי הערוץ השתמשו במשאבי הארכיון ויצרו סרטונים קצרים לערכים. אורכו של כל סרטון הוא שלוש דקות שכוללות אלמנט גרפי המכיל מידע קצר אודות הערך הרלוונטי.

הפיל והעיוורים

בשלב מסוים הזמן דחק והדיונים הפכו לקצרים והדוקים יותר. פרופ' אחיטוב מהפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב, דן בקצרה בסוגיות של פרטיות בוויקיפדיה ובשאלת הגבולות: מתי מדובר במידע ענייני שיש בו עניין ציבורי ומתי אלו דברי רכילות שמסקרנים את הציבור, אך לא בהכרח מצדיקים את הפגיעה בפרטיותו של האדם עליו נכתב הערך. העיתונאי גדי שמשון ואיציק אדרי - דובר ויקימדיה בישראל, ניהלו ביניהם דיון קצר ולא ענייני שעסק בעיקר בשאלה אם ויקיפדיה צריכה יחסי ציבור או לא, ודי סטה מהנושא של פרטיות.

המושב השלישי נפתח באיחור, ללא הפסקה, ועם כמות קטנה של אנשים שהצליחו לשרוד חמש שעות של דיונים. עו"ד מיטל דובדבני מארגון קריאטיב קומונס בישראל נתנה הרצאה קצרה ומעניינת על זכויות יוצרים בכלל, ועל הארגון שהוקם ב-2004 במטרה לאפשר ליוצרים לשתף את יצירותיהם ולתת להן הרשאות רחבות בצורה פשוטה וללא עלויות. אחריה עלו צבי דביר מויקיטקסט, רועי פלד מהתנועה לחופש המידע, ועו"ד עמית אשכנזי ממשרד המשפטים שדנו בסוגיות של משפט, מדינה ותוכן פתוח.

לקראת סיום, הוצגו כמה מיזמי שימור והנגשה של תוכן פתוח. אסף ברטוב שגם הנחה את הכנס חבש את כובעו השני והציג את פרויקט "בן יהודה" לשימור והפצה של יצירה עברית שזכויות היוצרים עליה פגו. יאיר אבן-זוהר הציג את "זמרשת", אתר שמוקדש לשימור שירים והקלטות של הזמר העברי המוקדם. וסיגל בן-עמרם הציגה את "פיקי-ויקי" מאגר שיתופי של תמונות בנושא היסטוריה, גיאוגרפיה, תרבות וחברה במדינת ישראל ובארץ ישראל.

למרות שהכנס אורגן בקפידה, לפעמים נדמה היה כי חסרה בו הסתכלות רחבה וביקורתית יותר על פרויקטים שיתופיים בכלל ועל ויקיפדיה בפרט מנקודת מבט חברתית ופילוסופית. מהן המשמעויות של העיסוק האובססיבי שלנו כחברה בתיעוד, שימור והפצה של ידע וזיכרונות ובמפעלי ההנצחה הדיגיטליים שאנחנו יוצרים? כיצד השפע ועודף התכנים משפיעים על צריכת התוכן ומהו היחס שלנו אליו? מדוע פרויקטים שיתופים מסוימים מצליחים ואחרים נכשלים? ומדוע ויקיפדיה מצליחה במדינות שונות ובאחרות מעט פחות.

ואולי בעולם של פרויקטים שיתופיים כמו ויקיפדיה, חשוב לשאול אם לא הפכנו משישה עיוורים למיליוני עיוורים שזורקים מילים בלי טעם, ומקשקשים שטויות על פיל שלא ראו אף פעם.

 

טור זה פורסם בהמשך גם באתר של מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל אביב

תגובות

  • גיל, אתה גדול. אחלה כתבה !!

    הכתבה שלך חשפה בעיניי את האתר זמרשת שלא ידעתי על קיומו, וכמי שמחזיק בספריה שלו את ספרה הנפלא של נתיבה בן יהודה - "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר" כולי נרגש שאני פתאום יכול לשמוע את המבחר של השירים שנתיבה מזכירה בו. נוסף לכל ההתרגשות שלי נובעת מזה שאני מאוד אוהב פולקלור, ועד היום למעט העשיה המבורכת של נחצ'ה היימן שזכה השנה לפרס הוקרה למפעל חיים, אי אפשר להשיג את ההקלטות הללו בהישג יד. יבורכו כל העוסקים במלאכה המבורכת הזאת.

    אהוד בן-פורת, 13-05-2009 22:52