מגזין

לבן בחלום שחור

ג'יימי לידל (Jamie Lidell) בראיון בלעדי לקול הקמפוס לקראת תכנית ספיישל מיוחדת והופעה קרובה בארץ

מאת ליאור שיינברגר. 03-05-2009

תגיות: ראיון, Jamie Lidell

לבן בחלום שחורמתוך המיספייס של ג'יימי לידל

ב-15.5, קצת אחרי שהבאזז סביב המופע המדובר של "דפש-מוד" יעלם לו, צפויים הבאים בשעריו של מועדון הזאפה להיתקל בתופעת הטבע הקרויה ג'יימי לידל.

"תופעה" היא מילה לא רעה כשבאים להגדיר את היוצר המוכשר הזה: בחור לבן ובריטי עם קול שחור ומיוחד שיוצר מוסיקה שנשמעת כמו שילוב מעניין בין מוטאון, Fאנק וסול והוא בכלל התחיל בטכנו.

רגע לפני שהוא קופץ להופיע בארץ, הספיק לידל להעניק ראיון טלפוני לקול הקמפוס לקראת תכנית ספיישל מיוחדת שתסקור את פועלו של האיש. אני תופס את לידל באולפן החדש שלו בניו יורק, בשעת בוקר מוקדמת ובמצב רוח מרומם למדיי.

אז מה גרם לך לרצות להגיע פתאום לישראל?"כבר הרבה זמן שאנשים מציעים לי לבוא לישראל ותמיד רציתי. הפעם החלטתי ללכת על זה. אני לא עומד לשהות כאן הרבה זמן לצערי, אולי יומיים שלושה. העניין הוא שרק עברתי לניו יורק וסביר להניח שאצטרך לחזור מהר כי יש לי לא מעט דברים לארגן כאן".

לידל הוא אמן וורסטילי בצורה יוצאת דופן, אחרי שיתוף פעולה מוצלח עם כריסטיאן ווגל (יחד הם הקימו את ההרכב Super_Collider והוציאו שני אלבומים), החליט ג'יימי לידל לפתוח בקריירת סולו ושחרר שלושה אלבומים

הראשון, Muddlin Gear יצא בשנת 2000 ולא ממש הצליח לתפוס את המאזינים והמבקרים, מדובר באלבום בוסרי למדי ולא ממש קל להאזנה. אבל, ב- 2005 יצא אלבומו השני Multiply והתמונה השתנתה ללא היכר. באלבום המופת הזה, הוכיח לידל שלכישרון שלו אין גבולות: גוספל, סול, R&B, בלדות והיפהופ הצליחו להפוך את האלבום להצלחה מסחררת (שהביאה בשלב מאוחר יותר לשחרורו של אלבום רימיקסים שלם בשם Multiply Addition). קטעים כמו: A Little Bit More שמצליחים לגרום למאזין להניע את האגן בתנועות לא רצוניות, או שיר הנושא באלבום Multiply כשלצידם קטעים כמו Game for Fools המרגש, הבהירו למאזינים שמדובר ביוצר עם קול ייחודי שמשכיל להתפתח מוסיקאלית.

כשאלבומו השלישי - Jim יצא ב- 2008, כבר היה ברור שמדובר בסיפור הצלחה - שוב, שילוב של סגנונות שהופכים את האלבום הזה למנה גדושה של כיף.

אתה אמן מאוד מגוון מבחינה סגנונית, מה גרם לך לעשות את השינוי הזה ולעזוב את הטכנו?אנשים מכירים את העבודה שלי ב"סופרקוליידר" ומדובר בחלק גדול מההיסטוריה המוסיקאלית שלי. שיתפתי פעולה עם כריסטיאן ווגל, כשגרתי בברייטון ב- 1995, באותה תקופה הסתובבנו ביחד והפכנו לחברים טובים. חשבתי שהמוסיקה שלו היא הטכנו הטוב ששמעתי מימי והמפגש בינינו הרגיש לי קצת כמו גורל. הקמנו לנו אולפן יחד וביום ראשון גשום אחד אחר הצהריים, בזמן שאנחנו יושבים ושותים להנאתנו בפאב סמוך לאולפן, מצאתי את עצמי משועמם קלות כך שפתאום שאלתי את כריסטיאן: 'למה שלא ננסה לעשות להיט פופ ?' היינו טיפה שיכורים, נכנסנו לאולפן ויצרנו את Darn' (Cold Way O' Lovin) שהיה למעשה קטע הפופ הראשון שעשיתי והופיע באלבום של "סופרקוליידר".

תמיד הייתי זמר ותמיד שרתי Fאנק וסול, פשוט לא שחררתי שום חומרים בסגנון כי לקח לי קצת זמן להרגיל את הקול שלי למשהו אחר חוץ ממוסיקה אלקטרונית. דווקא עם "סופרקוליידר", כשעבדתי עם כריסטיאן, פתאום הבנתי שיש בתוכי עוד המון שירים שצריך להוציא. הרגשתי שאנחנו עושים משהו שונה, מוסיקה שלא שמעתי קודם - לא ידענו אם זה טוב או רע, אבל אהבתי את העובדה שהיינו שונים. קיבלתי ביטחון לעבור הלאה. "מולטיפליי" הוא למעשה חוליה מקשרת, מעין גשר בין "סופרקוליידר" ל"ג'ים". למעשה, אם תאזין לחומרים של "סופרקוליידר" ותסיר מהשירים את הגוון האלקטרוני, סביר להניח שזה יישמע כמו משהו מאוד דומה למה שעשיתי "במולטיפליי". "ג'ים" הוא משהו חדש מבחינתי ואני אוהב לעשות מוסיקה שלא שמעתי קודם.

האם יש סיכוי לאלבום נוסף של "סופרקוליידר"?כן, אני מקווה. אני וכריסטיאן ווגל עדיין מדברים מדי פעם, בתקופה האחרונה יוצא לנו לדבר פחות. הוא עסוק בברצלונה ואני עסוק בשנים האחרונות בזכות ההצלחה של סיבובי ההופעות ל"מולטיפליי" ו"ג'ים". אני ממש ארצה לחזור ולעבוד איתו משום שעשיית המוסיקה ביחד עם כריסטיאן היא תהליך מדהים, מיוחד ושונה, אף אחד לא דומה לו.

שיתפת בעבר פעולה גם עם Mocky, Gonzales ו-Feist , יש סיכוי לשיתוף פעולה נוסף בעתיד?אני בטוח שכן. הם חברים הכי טובים שלי. במיוחד מוקי, הוא חבר טוב. אני חושב שזה העניין, אני אוהב לעשות מוסיקה עם אנשים שאני מרגיש קשור אליהם בחיים. זה הדבר הנהדר במוסיקה, כשאתה חולק את הרגעים המטורפים שלך עם טיפוסים שאוהבים את אותו הדבר. מאוד קל ליצור מוסיקה בצורה הזו. אני מאמין גדול בעבודה עם אנשים שאתה קשור אליהם ומכבד אותם ומה שקורה ביניכם זהה לתגובה כימית - פיצוץ מוסיקאלי אדיר.

ג'ימי לידל זכה בכבוד לא קטן, לחמם את אלטון ג'ון בסיבוב ההופעות שלו.

האם תוכל לספר על ההופעות עם אלטון ג'ון?תמיד מוזר לי לשמוע שאלטון ג'ון דיבר עליי בראיונות שונים. הרגשתי דיי קטן שם. לשמוע שאחת האגדות הגדולות בעולם המוסיקה אמר עליי שאני הזמר המועדף עליו בבריטניה, זה גרם לי לצחוק. זה פשוט מטורף וזה לא חדל להיות מטורף. הייתי איתו בסיבוב הופעות, הוא הזמין אותי לשבת איתו מאחורי הקלעים ולשוחח על הקריירה שלי מנקודת המבט שלו וייעץ לי בנוגע לאמנים שאוכל לעבוד איתם. הוא התייחס אליי בכבוד, האיש חי את החיים האלה כל כך הרבה זמן, הוא תמיד מתעניין לגבי כל מה שקורה בסצנה המוסיקאלית.

הוא מצא איכשהו את המוסיקה שלי וכנראה הרגיש שיש בי משהו מיוחד, כך שתפקדתי על תקן מופע החימום שלו במשך שבועיים עמוסים בהופעות וזו הייתה חוויה נהדרת. ניגנו במקומות ענקיים: אצטדיונים עצומים בסקנדינביה, מינכן, ברלין, לונדון, מול קהל של 20-30 אלף איש. זה היה מטורף.

יש סיכוי לשמוע אתכם יחד מתישהו על אותה רצועה?לא ממש עבדנו יחד, פשוט חיממתי אותו אבל מי יודע? אולי, אשאל אותו אם הוא רוצה לעשות לי קולות רקע...

איזה אמן Fאנק אתה הכי אוהב בימים אלה?ההיסטוריה המוסיקאלית שלי בנויה כמעט לחלוטין על ג'ורג' קלינטון וסליי סטון - מבחינתי הם הגביע הקדוש, הם המקום בו הכול התחיל. יש כל כך הרבה סגנונות שונים של Fאנק בימינו ואני מתחבר ללא מעט.

המופעים שלך באופן כללי דיי מטורפים... בצורה חיובית."כן, אני מניח שאפשר לומר את זה". ג'ימי לידל מצטנע, ההופעות שלו נותן ידועות באינטנסיביות שלהן, למעשה, ברשת האינטרנט נפוצה שמועה על כך שבאחת ההופעות הוא שר כל כך חזק עד שהצליח לגרום לאחד הרמקולים להישרף.

"האמת היא שזה בדרך כלל אחד מאותם סיפורים מופרכים שאנשים מספרים, העניין הוא שזה באמת קרה. הופעתי בפסטיבל בסיאטל, זה תפס אותי בהפתעה, היה יום חם כשהקהל מורכב מהמון משפחות שיושבות להן ונהנות. נתתי קטע סולו ואני אוהב לצעוק ולהתפרע על הבמה עד תשישות, פתאום יצא עשן מאחד הרמקולים ומישהו צעק 'היי, בן אדם.. העלית את הרמקול באש!'. היה הזוי".

אולי נזכה לצפות במקרה דומה בהופעה כאן?"זה לא משהו שאני אוהב לעשות. אני תמיד זוכר איך הנדריקס היה מרסק גיטרות והייתי חושב לעצמי 'בן אדם, עזוב את הדבר המסכן הזה... מה היא עשתה לך? זו יופי של גיטרה לא חבל?'. יש משהו בעייתי בציוד יקר שנשרף. אבל מצד שני, זה יופי של שחרור אנרגיה. לך תדע. אני אנסה. מבטיח. אני אצעק כמו מטורף. ננסה לשחזר את האירוע".

לידל קיים לאחרונה תחרות רמיקסים בעמוד המייספייס שלו, בעקבות התחרות שוחררו לרשת כמה גרסאות חדשות של הקטע Little Bit of Feel Good  ביניהן במיקסים של snr. Coconut ו- Mr. Oizo.

ספר לנו קצת על תחרות הרמיקסים.היה מדהים. שמתי בעמוד המייספייס אקפלה של  Little Bit of Feel Good ואנשים העלו המון גרסאות משלהם, יש לזה ביקוש רציני בשוק בצרפת וזה היה נהדר.

כבר שחררת אלבום רימיקסים ל"מולטיפליי",  יכול להיות שנקבל אלבום רימיקסים ל"ג'ים"? זה דווקא רעיון מעניין, אבל אלבום רימיקסים הוא קצת בעייתי, מדובר באלבומים לא רווחיים מבחינת מכירות ועלות הייצור שלהם גבוהה. אבל, יכול להיות שהאלבום הבא שלי יהיה שוב בגוון אלקטרוני ובמקרים כאלה לפעמים משתלם לייצר אלבום רימיקסים. אני מת על רמיקסים באופן כללי, אוהב לעשות אותם, אוהב לשמוע אותם, מי יודע? אולי בכל זאת אשחרר כזה אלבום.

יש לך רמזים בנוגע לאלבום הבא שלך?רק לאחרונה הקלטתי שיר עם Simian Mobile Disco  שהם חברים טובים שלי. קפצתי ללונדון והתחלנו ג'אם סשן על הביטים שלהם. היו לי כמה מילים שחשבתי שיהיה כיף לזרום עליהן, משהו על פולשים מהחלל עם גוון אלקטרוני מלוכלך. זה הזכיר לי קצת את "סופרקוליידר", המון שטויות כיפיות כשפתאום מצאתי את עצמי צורח לתוך המיקרופון ונהנה.

אני מדבר איתך כרגע מהאולפן החדש שלי בניו יורק, זה למעשה חלל קטן מאוד בניגוד לחלל הגדול שהיה לי בברלין, הכול פתאום הפך לקטן יותר ואינטימי יותר. אני חושב שזה ישפיע על סוג המוסיקה שאתחיל לעשות מעתה ואילך. פתאום גם אסור לי להרעיש יותר מדי, אני גר בבית דירות כך שסביר להניח שאם אשרוף ציוד חשמלי בעתיד אלה לא יהיו רמקולים אלא אוזניות. הכול השתנה פתאום, אבל בן-אדם, זו ניו-יורק, אתה צועד ברחוב ומרגיש את הכוח שיש למקום הזה.

בבית המוסיקאלי שלי אני לא מתכוון להשאיר שום דלת סגורה - הכול אפשרי. זו נקודת התחלה מרגשת מבחינתי היות וכרגע אני לא מרגיש מחויב לשום סגנון מוסיקאלי, אני פשוט הולך לעשות את המוסיקה שאני הכי רוצה לעשות ואני מקווה שאמשיך להרגיש כך.

מהם האלבומים שאתה מאזין להם הכי הרבה בתקופה האחרונה?בתקופה האחרונה אני מאזין לא מעט ל- J Dilla הביטים שלו עושים לי תמיד טוב, למרות שעד כמה שזה יישמע מוזר, אני נחשף בזמן האחרון גם הרבה לפי ג'יי הארווי ונהנה מהמוסיקה שלה. וגם לנינה סימון, עד היום לא שמעתי הרבה מוסיקה שלה והיצירה שלה גורמת לי לאושר גדול.

אני גם מאוד מחובר למוסיקת עולם, יש לי כאן דיסק אוסף עם שירים מניגריה בשם "הספיישל הניגרי" מכיל הרבה אפרו ביט וFאנק. זה מעורר השראה. אני מחפש תמיד מקומות חדשים לשאוב רעיונות וכל השילובים האלה של כלים וקולות ממקומות שונים, מוסיקה הודית למשל - זה מרתק אותי. כרגע אני בשלב שבו אני צורך הרבה אפרו-Fאנק וההשפעות האלה גורמות לי לחזור אליהן שוב ושוב.

יכול להיות שתאמץ כמה סגנונות מוסיקאליים כאן בארץ?הלוואי, זה יהיה נפלא. אני מקווה שיהיה לי מספיק זמן לבחון מעט את המוסיקה המקומית שלכם, שמעתי שהקהל כאן לגמרי בעניין של מוסיקה. אני הולך לתת את כל האנרגיה שיש בי ולהרעיד את המקום כאן. הולך להיות שמח, מי יודע, אולי נעלה רמקול באש...

הראיון המלא ישודר בספיישל ג'יימי לידל בקול הקמפוס, יום ג', 12.5.09 בשעה 17:00.ג'יימי לידל בהופעה מיוחדת בזאפה ת"א 15.5.09.

טור זה פורסם באתר NRGמעריב

לכתבות נוספות של שדרני קול הקמפוס ב- NRGמעריב

תגובות

  • ראיון ממש מעניין

    קול הקמפוס מחלקים כרטיסים?

    סטנלי פישר, 05-05-2009 00:58

  • אחלה של ראיון

    מחכה כבר להופעה

    עמית, 06-05-2009 19:39

  • נשמע אחלה.. כתבה טובה

    יואל א, 10-05-2009 18:10

  • איפה אפשר לשמוע את הראיון ללא תלאביבים שבנינו?

    שני, 16-05-2009 11:21