מגזין

עוזי נבון ומכרים: זה רק נשמע מוכר

הפוך על הפוך זה החדש החדש, והחדש החדש זה הישן. שרין לוי רטרו

מאת שרין לוי. 02-05-2009

תגיות: עוזי נבון ומכרים

עוזי נבון ומכרים: זה רק נשמע מוכרתמונה מתוך Myspace

"ההופעה הכי טובה שראיתי בישראל, Ever". חמישי בערב, קומפורט שלוש-עשרה, החלפת רשמים בתום ההופעה של "עוזי נבון ומכרים". הפוך על הפוך זה החדש החדש, והחדש החדש זה הישן. ישן זה מוכר ולמה שמוכר, יש לנו, משום מה, חיבה. כי ככה אנחנו פועלים, מסתבר. כמו "אטומים של מולקולות שנמשכים זה אל זה", הסבירה לנו פעם המורה לכימיה את תופעת האפקשן טו דה פמילייר.

וינטג', רטרו, אולד-סקול, ניו אייג', חזרה לטבע, טעם של פעם, וינטג', וינטג', וינטג'. שמענו. בעיקר ראינו. המון. כמה עוד אפשר לטחון את אותו הלוק? רואים את זה בכל מקום; מריחים את זה בבתים המעוצבים בפריטים ובריהוט האקסקלוסיבי של תחילת המאה שעברה, בבגדי ה"יד שנייה" ותכשיטי ה"קיבלתי-במתנה-מסבתא" - זה רק נראה יקר - שעוטות ועונדות על עצמן נערות דיזנגוף החינניות. ואני תוהה לעצמי: זה מגניב והכול - אני לגמרי שם - ועדיין, הכול הרי נראה אותו דבר ומתישהו הטרנד הזה יהיה חייב לחלוף, לא? ומה יבוא במקום?

פעם לעסנו מסטיק עלמה. היום אנחנו מותחים את אופנת העלמה-מאסט ולועסים אותה עוד ועוד עד שהיא הופכת צמיגית מידי וגם הטעם שלה נגמר מהר. יודעים למה? התשובה בגוף השאלה, אשוב אליה בהמשך ואשיב עליה.

"עוזי נבון ומכרים" הם פרפראזה מובהקת ונחושה לרוח התקופה בה נמנים "עוזי והסגנונות", להקת קצב משנות השישים שפעלה לצד "הצ'רצ'ילים" ו"האריות". עבודת יחסי הציבור הצליחה כנראה לזמזם באוויר את הבאז סביבם - שופרא דשופרא היה הכיתוב על ההזמנה - בקרב צרכני מוזיקת השוליים, ולמען האמת, האורחים בקהל קסמו לי יותר מהשואו המושקע שניתן על הבמה; כבר בהתחלה, תודות לסאונד, שדמה באופן קצת מטריד לזה של הבארבי - איך לומר, מעט רעוע ומאוזן חלקית.

מקצבם של כמה מהשירים הזכירו לי בחשד תמוהה את "אני אצבע את השלכת בירוק". היתה גם גרסת כיסוי ל"לך איתה" שהפגינה פער רגשי תהומי בינה לבין המקור. בהתחלה, קצת אחרי הקדימון הם פצחו עם השיר "היא לא שם", תרגום בעברית ל- She's Not There של "הזומביז", ולקראת הסוף, "עוד קצת" - שני קטעים לא רעים בכלל. אבא שלי יאהב אותם, סבתא שלי גם. קטעים, כבר אמרתי?

הנה התשובה שהבטחתי קודם: זה המנעד הצר כל כך בין השפעה להתחקות, בין שאיבת השראה ובין להישמע כמו. היכולת לתבל את היצירה שלך במקורות ולשמר את המצע הייחודי שלך, שיהיה אתה ושיהיה לו קול שיהלום את העתה (ראו ערך "רוקפור", "איזבו"), זו הגדולה.

את השירים של "עוזי נבון ומכרים" בדוק שהיינו מכירים בעל פה, לו היינו חיים לפני חמישים שנה. הספיק לי שיר אחד של עלמה זהר כדי להבין שמוגשת פה ה-מודה שמזכירה קצת גזוז בטעם לימון. הספיק לי ביקור חפוז במייספייס של עוזי נבון כדי ללגום מים בטעם כלשהו. בחייכם, תשאירו את המים ואת הטעם בנפרד, אני כבר אמהל בעצמי. זה ספק מתוק מדי ספק חסר טעם.

מתגעגעים לטעם של פעם? אז תנו את הדבר האמיתי -  כילדה אני זוכרת איך הלב שלי נמחץ כשאילנה רובינא שרה לו לך לך. אם אתם שואלים אותי: שניים וחצי כוכבים של היום הם החמישה של אז. ובכל זאת, אמשיך ללכת להופעות קאברים של ה"מג'יקל מיסתורי טורס", כשאבא שלי מזמין. מה לעשות, על הרפרטואר הזה התחנכתי, ובין אם ארצה או לא ארצה, שמור לו אצלי מקום מיוחד, רק שלא על הדשא - ביציע.

תגובות

  • כתיבה נהדרת כרגיל

    יבגני, 03-05-2009 00:18

  • מסכים שהכתיבה נהדרת כרגיל

    גיא, 03-05-2009 02:05

  • בקלילות

    אין ספק שהמוסיקה הייתה קלילה ומתובלת בטעם של פעם, כשאמא לבשה מכנסי פדלפון דהויים, כמוה - גם הכתבה עשתה חסד עם הקלילות והשאירה אותי עם טעם עדין ומתוק המלווה בגירוי קל לימים ההם.

    אולד סקוליסט, 03-05-2009 14:55

  • יופי של כתבה

    וכתיבה :)

    ברבלט, 04-05-2009 00:14

  • כתבה בטעם של פעם

    הכתבה מחזירה אותי לימי הרדיו...לא ייאמן שכותבת צעירה יודעת לתאר את מוסיקת העבר כל כך נכון

    st, 04-05-2009 13:42

  • חכו תשמעו את תעני אסתר

    רוקנ'רול אמיתי, מקורי וחדשני. www.myspace.com/taanitesther

    אבו אדהאם, 27-05-2009 16:51