אלבומים

רועי ריק - Never Trust The Holy Gracious Medley Band -2009

מדי הצופים התחלפו במדי צבא, המדים הפכו לאזרחי, הקסדה לכובע רחב שוליים, הרובה הוא מפוחית והרימון הינו מקרופון. איתי דרוג על אלבומו החדש של רועי ריק

מאת איתי דרוג. 23-02-2009

תגיות: פולק, בלוז, רוק קלאסי, ג'אז, אמריקנה, Fאנק, R&B

רועי ריק - Never Trust The Holy Gracious Medley Band -2009

ההיכרות שלי עם רועי ריק התחילה עוד הרבה לפני שהוא נהיה אמן פולק בלוז רוק כל כך ידוע. ההיכרות בינינו החלה עוד לפני שהוא גילה את הצד האמנותי החבוי בו.

לפני שנים רבות, השתייכתי אל אותה תנועת נוער העונה לשם "צופים". אותה תקופת נעורים ישנה וטובה בה המוזיקה בשבילי הייתה טהורה נקייה והכי חשוב תמימה. אותה תקופה נטולת דאגות שהגיטרות היה הליווי המוזיקאלי היחיד של חיי. באותה תקופה היינו לוקחים את הגיטרות המפורקות שלנו לכל מקום, יושבים ומנגנים על כמה גיטרות, מושכים אלינו את כל השכבה ויוצרים מעגל שיתוף טהור. באותה תקופה המדריך שלי בצופים היה רועי ריק, ואחד החביבים עלי אם יורשה לי לציין.

השנים חלפו, החניכים הפכו למדריכים, המדריכים הפכו לחיילים והחיילים הפכו סטודנטים. והנה אני מוצא עצמי מתיישב ברדיו, אחרי יום לימודים ארוך ומתיש, ומחליט לעבור על התקליטייה ולהעשיר את הצמא לאלבומים חדשים. אחרי דפדוף ממושך תחת הקטגוריה "ישראלי" אני נתקל בשם "Roy Rieck". השם היה נראה לי מוכר, אבל אני לא מכיר אף אחד שעונה לשם "רוי ריאק" (כמו שאמרתי זה היה אחרי יום לימודים ארוך). מיד אני רואה שהאלבום מסווג כ"רוק /בלוז" ומבין שזה בדיוק מה שאני רוצה לשמוע כעת. דאבל קליק על השיר Pick Up The Phone, נשען אחורה בכסא ומקבל את התו הארוך שפותח יצירת מופת מלוטשת ומחוספסת בו זמנית, כמו שרק בלוזיסט רגשן ומלנכולי שכמותי אוהב.

מיד אני רץ אל ה"מיי-ספייס" כדי ללמוד קצת יותר על הזמר והלהקה ואחרי חיפוש זריז באינטרנט אני מגלה את העובדה המשעשעת והמפתיעה שאותו זמר / נגן מפוחית הוא המדריך השקט והחמוד שהיה לי בצופים.  

אחרי שקראתי בקפידה את סיפורו המשעשע של רועי ריק בעמוד המיי-ספייס שלו, הבנתי למה הרגשתי כל כך מופתע ורגוע כאשר הקשבתי לו בפעם הראשונה. רועי היה צריך למצוא את מה שהתחבא כל הזמן הזה מאחורי הדמות השקטה והחברתית, מה שגבר במהלך השירות הצבאי, ומה שפרץ החוצה במהלך טיול ארוך ופורה בארה"ב מדינת המיסיסיפי, וקרוליינה בלוז. הדמות השקטה שהצטיירה לי ביישנית כל השנים האלו הייתה צריכה לרענן את הראש ולקבל מיקרופון. 

המוזיקה שריק מנגן היא איננה בלוז, או רוק/ בלוז, לא! ריק וה"מדלי בנד" מנגנים את המנגינה הקדושה הזו שאין לה שם. אותה מנגינה שמחזירה כל אדם באשר הוא אל תקופת הנעורים שלו בה אהב מוזיקה וכל חייו התנהלו סביב פסקול כלשהו. אין דרך להגדיר או לסווג את סגנון המוזיקה הזה שנשמע כמו אותם הדברים שמישהו שואל אותך: "תגיד, מי אלו"?, או "איזה סגנון זה"? וכל מה שאתה מצליח לעשות זה להעלות חיוך על השפתיים ולענות: "לא יודע.... אבל זה טוב". 

אלבום המופת שעונה לשם Never Trust The Holy Gracious Medley Band הפך מהר מאוד להיות אותו אלבום שרוט שאינו מסכים לצאת מהמערכת שלי (הן סאונד והן בריאות) אלא אם כן אני מעביר אותו לדיסק-מן או אל המערכת באוטו. 12 יצירות מופת, ערוכות ומלוטשות שגורמות למאזין לצחוק, לבכות, לחייך, להתחרמן, להתעצבן, לכעוס, לאהוב, לקלל, ולרצות עוד מהכול שוב, ושוב, ושוב.

ריק בעל קול ווקאלי מדהים, גבוה וענוג, ההפך המושלם מאיך שזמר בלוז צריך להישמע (נמוך, גס ומחוספס) , מוציא את ריאותיו אל תוך המפוחית המהימנה שלו תוך שהוא פורט על הגיטרה האקוסטית ומלווה בכלל הלהקה. בכל פעם שאני מקשיב לאלבום האווירה מחזירה אותי מספר שנים אל תקופת הצופים ואני שוב מרגיש את אותה האנרגיה המוזיקאלית באוויר שסביבי. אין לי לעשות אלא להודות על המוזיקה ועל המלל שמצליח בכל פעם מחדש להוציא ממצב הרוח העגום ולהעלות חיוך מאוזן אחת לשנייה.

תגובות

  • רועי ריק

    יוצר מדהים! מומלץ בחום.

    מישהי, 01-04-2009 12:38