אלבומים

Lions - Jungle Struttin' -2008

האריות שולטים בג'ונגל עם דאב, רגאיי, רוק- רגאיי, גרוב עמוק, פאנק וקטעים ווקאליים שלא מבלבלים את המוח.

מאת גלית גרינר . 14-12-2008
Lions - Jungle Struttin' -2008

 

רגאיי הוא ז'אנר שבחרתי להיחשף אליו, לשמוע אותו ואת המסרים שלו בעיקר בשנתיים האחרונות. זו הייתה בחירה מודעת, בחירה מרצון לא לשמוע מוזיקה מונוטונית שלא מפעילה לי יותר מדי דם בלב או במוח. העובדה שהרגאיי כמוזיקה וכתרבות שימשה עד שנות ה- 80' כלי לשינוי חברתי, הכרה ובניית זהות לאומית וכלל לאומית, גם היא עניינה אותי רק במובן של לקרוא על זה, העיקר לא לשמוע.

כמו רוב הקיבעונות שיש לי בראש, גם זו הצליחה להשתנות. בשנתיים האחרונות הגיעו אלי במקרה או שלא כמה אלבומים ששוברים את ההכללה הגורפת הזו. מדובר באלבומים מורכבים שמחברים בין רגאיי לסגנונות אחרים, לא מבטלים את מקומו של המקצב המקורי, ועושים משהו חדש וטוב. האלבום של האריות הוא אחד מהם.

דאב, רגאיי, רוק- רגאיי, גרוב עמוק, פאנק, צלילים טבעיים ובתוליים, קטעים ווקאליים שלא מבלבלים את המוח עם מסרי רסטה שכבר מזמן רוקנו מתוכן, וקטעים אינסטרומנטאליים. האריות שולטים בג'ונגל, זה לא שיש בלאגן של צלילים או שילוב בין הסגנונות כדי להראות שהם יודעים. האריות, מקצב רגאיי ודאב ברור שמלווה את האלבום, רגוע צולל או קצבי יותר ומתנער מטיפות, מכתיבים את הקצב, וביניהם הם מאפשרים לצלילים שונים להיכנס, להשמיע ולחזור למקומם ולפנות את המקום למלכים. האריות שואגים בכוח שמשאיר את ההד שלו, טורף את השקט בעוצמה, מנצח ומאפשר ממקום בטוח לחיות אחרות להשתולל.  

שיר הנושא, הרצועה השלישית באלבום, מעיף ועוצמתי. רגאיי ששואג מכפות הרגליים, מעצם הזנב, רגאיי בחיבור מושלם עם מקצבים אפריקאיים, מחזיר עטרה ליושנה. חוזר לשורשים הכי בתוליים של המקצבים שיצרו אפריקאיים עבדים בג'מייקה של המאה ה- 15 והלאה. בני אדם חופשיים וחזקים שנלקחו מהסביבה הטבעית שלהם וסורסו מכל מרכיב אנושי שבהם. אז הם עשו מוזיקה וככה שרדו, אריות שגילחו להם את הרעמה והשאירו להם את הלב. אריות עם תקווה.

התקווה נגוזה בכל מובן אפשרי אבל המוזיקה נשארה. היום, בסוף שנת 2008, הרעמה כבר צמחה כמה פעמים והתחזקה. מתוך מקום של כוח האריה המבוית מאפשר, לא משעבד את המשעבדים.  האלבום מסתיים עם שתי מחוות לסנדק של הפאנק, שצועד יחד עם האריה ולא ליד. לין קולינס, הלביאה הווקאליסטית האדירה של ג'יימס בראון שרה עם ההרכב את הקטע המצוין Think, והקטע האחרון שנקרא Giving Up Food For Jah, שמחליף את המילה Funk עם Jah , במקור של ה- JB's, הגורים של המלך, ההרכב האגדי שליווה את בראון בשנותיו המצוינות.

  

תגובות