אלבומים

The RH Factor- Hard Groove- 2003

Hard Groove הוא אלבום מופתי. כשמו כן הוא- אלבום נוטף גרוב היפ הופ קשה, מוּבל חטיבת קצב ובלוז ועטוף ג'אז רך

מאת . 08-12-2007
The RH Factor- Hard Groove- 2003

 

בואנה! זה בול המחרוזת חאפלה של אבי סינוואני זה! אה. רק בלי ה"נשבע לך לא בוגד", בלי ה"ליי ליי ליי" ובלי אבי סינוואני, בעצם. אז מה נשאר? נשארת חאפלה של עינטוזים ותנועות ידיים-אחוריים מגונות ומגונות פחות. את אבי סינוואני מחליף Roy Hargrove, חצוצרן ג'אז מטקסס שהוא המנצח על החאפלה שגייס, יסד וכינה , "The RH Factor" ההרכב האמון על האלבום. אם תעדיפו שם שמדיף פחות ריחות שישקבב על צמתי תנועה- נעבור לשם מדעי יותר ל"חאפלה"- קולקטיב. משמע: קבוצת אנשים הפועלים יחד במפעל שיתופי, ותודה למורפיקס על באור הסוגיה. הקולקטיב הנ"ל הוא בית הנבחרים וצבא האמנים שגייס Hargrove ואיתם יצר את האלבום המופלא הזה. בין נבחרת האמנים תמצאו שמות גדולים וטובים מעלית ההיפ הופ, הג'אז וה-R&B דוגמת: Q Tip, סולנה ויושב ראשה של להקת Tribe Called Quest, D'angelo , האב הרוחני שאין לי די מילות הלל בשפת הקודש להרעיף עליו , Erykah Badu ,יועצת הרמט"כל לענייני נשים ואשת ציבור נודעת ו-Common , שר המסחר והתעשייה.

אחרי שעברנו על תמצית המפרט הטכני של הקולות המובילים והמלווים לפרקים את הקולקטיב- נעמיק את ההיכרות עם החאפלה עצמה של Roy "Hard Groove" Hargrove. התוצר המוגמר כאמור, הוא אלבום שמטיב להוסיף היפ הופ לג'אז, קצב לבלוז ו"ניאו" לסול. בדיעבד, יתכן שיהיו שיגידו שתיאור הז'אנרים המוזכרים לעיל רחוק אלפי שנות קדמה ואור מהתרגום המשוחד שלי למשמעות המילה "חאפלה". מנגד אטען שהאלבום הזה הוא חאפלה במלוא תפארה, הודה והדרה. חאפלה על טהרת האפרו- משהו, צ'אנקית- Fאנקית- מאנקית ובניחוח מופע ג'אז מאולתר ביד רמה, זרוע נטויה וגרון עמוק.

קשה. קשה יהיה לי לרשום סקירה ראויה לאלבום הזה, שהוביל אותי למסקנה גורפת שככל שהאלבום המסוקר יוצר רושם חזק ועמוק יותר במאזין- כן עולה בהתאמה הקושי לתרגם אותו למילה הכתובה. ככל שאכביר במילים- כך גם גדל הסיכוי לעשות עוול עם היצירה המופלאה שהיא נחלת האלבום. לאור ולמרות זאת, אנסה לתאר במילים את מה שקורה לי בפנים וגם בחוץ תוך כדי האזנה שגרתית לאלבום: הדיסק חודר את המערכת המשופשת של מכוניתי, בדרך למכללה, 9:30 בבוקר. הופה.

צלילי השיר הראשון, Hard Groove , מחלחלים לאיטם מהסטריאו הקקמייקה שלי. כמו מים שקטים שחודרים עמוק, כך גם מתנהל השיר והאלבום בכלל - בגרוב איטי ומקצב בינוני, שתופס לאט אבל חזק. הראש מתחיל לנוע מעלה ומטה, שמאלה וימינה ובקצב חטיבת הקצב. שיר שני נכנס, Common Free Style. הידיים מצטרפות למסיבה ומתחילות להשתולל, מטופפות ומתופפות בתנועות תקיפות תכופות. רמזור אדום. התנועה בדיסק ממשיכה. פלג הגוף העליון מצטרף לחאפלה ורגל ימין רוקעת בבלם. בזהירות אבל. תאונה לפני שיעור סטטיסטיקה לחלוטין תכניס אותי לסטטיסטיקה שאנ'לא בהכרח רוצה להכנס אליה. אחת כזו שמזכירה אשה, הגה וקשר שלילי חזק. בכל אופן, שיר שלוש מגיע, I'll Stay, חידוש של D'angelo ל-Funkadelic האגדיים. טוב, זו יצירת מופת קלאסית בת זמננו על טהרת הגוספל, סול וה-R&B. כל צליל נוסף שבוקע מהמערכת המצ'וקמקת של האוטו הוא מושלם. זה כמעט מפתיע אותי, שאפילו מערכת סאונד מקרטעת כמו זו באוטו שלי, לא מצליחה להרוס הרמוניה מושלמת כמו זו בשיר 3. יתכן שחיוך אינפנטילי הסגיר את ההנאה הצרופה שלי מהשיר כי רק זה יסביר כמה מבטים טבולי סלידה ותמיהה ששיגרו אליי קומץ נהגים במכוניות סמוכות. אבל איזה שיר!! יא אללללה. בחיי שמאז "אשה בונה, אשה הורסת" לא התרגשתי כל כך!

לא בכדי שר/מדקלם Q Tip בשיר 6, ,Poetry מעין מחווה ארספואטית על המוסיקה של Hargrove בשבחו אותה. עד כדי שבאחד הבתים הוא משווה את הקצב שלה לג'ינס, או במילים אחרות- סביר שהמשורר התכוון שהקצב יושב על המוסיקה צמוווווּד צמוד, כמו ג'ינס. ואם זה לא מספיק, אז לא רק Q Tip ואנוכי ממליצים בחום על האלבום.יצא לי לשמוע באחת מנסיעותיי הנשנות באותו האוטו, ראיון עם אלון אולארצ'יק בו הוא ממליץ על האלבום ומוסיף שזה אחד האלבומים האהובים עליו ביותר. מיותר לציין שמאז יש לי פינה חמה בלב גם לאלון אולארצ'יק. עוד קצת שבחים ותיאורים כלליים על האלבום לפני שתאזינו לו (או לא) ותחליטו בעצמכם- כולו נע בדילוגים-דילוגים, המוסיקה נוצרת במעגלים הרמוניים מושלמים, נצבעת בחללים הריקים שיוצר הקולקטיב ו-Hargrove  בפרט, עם ההפסקות המדודות בנגינה הייחודית הזו שלו. לא נמרחת ועמוסה במידע אלא זרועה בחוכמה, רגישות, מסירות וכמעט מינימליסטיות, מדגישה את האיכות שמעבר לכל שיעור ומידה שבכל צליל ותו. תענוג צרוף לכל מצב ומצברוח, אם לבד באוטו, בדרך למכללה בבוקר יום סגריר או אם באישון לילה, בחברת שותף אהוב ולאור נרות. מומלץ בחום, מז'ה חום, אששש!

תגובות

  • גאונה

    ביקורת מעולה לדיסק מעולה

    רם נוה, 04-07-2009 03:58