אלבומים

The Paul Butterfield Blues Band - Better Days - 1973

דיסק בלוז רך וקליל שנעשה באהבה, לא רק לחובבי הז'אנר

מאת חן הרלב. 28-10-2008
The Paul Butterfield Blues Band - Better Days - 1973

הגבול בין בלוז מעניין לכזה שלא הוא מאוד דק, בדיוק כמו מוזיקה פסיכדלית שיכולה להיות מדהימה או סתם אסופה של רעשים. בלוז יכול להיות בנוי על תבניות עתיקות ימים שמפחד לצאת מהקופסה או בלוז רבגוני ומחדש שנשמע קצת שונה ולא כמו עוד שיר על אהובה שעזבה באמצע יום חורפי בדרום טנסי.

פול בטרפילד הוא אמן בלוז לבן ונגן מפוחית (בעיקר) שיוצר בלוז שכזה. הוא התחיל את הקרירה שלו באמצע שנות ה-60 עם הלהקה שהקים: The Paul Butterfield Blues Band יחד עם עוד כמה יוצרים מוכשרים שהבולט מביניהם הוא מייק בלומפילד ז"ל, גיטריסט ובלוזיסט בחסד עליון. ייחודיותו של פול היא בעובדה שהוא האמן הלבן הראשון שפיתח סגנון בלוז ייחודי משלו ולא פחד לעשות כך מה שפתח שער לבאים אחריו.

באלבום Better Days יש את כל המרכיבים שיוצרים אלבום בלוז טוב :

1. הוא רב גוני, ושיריו אינם דומים שתי טיפות מים אחד לשני, כאשר רק המילים מתחלפות והגיטרה זזה סולם אחד מטה.

2. הוא בעל אופי ואישיות וכמו שטרנטינו אמר... "אישיות נחשבת" ,ובלי מרכיב זה היצירה עוברת את הגבול לכיוון הלא נכון.

3. הוא פשוט טוב.

האלבום Better Days הוא אלבום בלוז רך ואיטי. אין בו אלתורי גיטרה מדהימים והמקצב שלו דיי איטי אך הוא כן מהפנט, מרגיע, נגה, חלומי וחודר כאשר השיר Please Send Me Someone to Love (פסגת הדיסק) מאפיין את כל התיאורים הללו. הוא מתאים לנסיעות ארוכות, שבתות וחגים וערבים שתופי זימה ותאווה. זה לא האלבום הכי טוב של היוצר\להקה אך אני כותב עליו כי לדעתי הוא האלבום הטוב ביותר לנחיתה רכה ללהקה. מאלבום זה אפשר ורצוי להמשיך לאלבומים היותר קשים לעיכול והמדהימים :The Paul Butterfield Blues Band ו- East-West שהוא הטוב ביותר של הלהקה ובין הטובים והייחודיים בעולם הבלוז בכלל.

תגובות