אלבומים

Anoushka Shankar - Rise – 2005

אלבומה הרביעי של אנושקה שנקר בת לאצולת המוזיקה ההודית הקלאסית מוכיחה לנו שהגנים כן נשארים במשפחה

מאת שי ברבלט. 08-09-2008
Anoushka Shankar - Rise – 2005

אחרי מסע ארוך במזרח ובעיקר בהודו נחשפתי ושמעתי המון מוזיקה הודית קלאסית (הטריניטי של סיטאר, טאבלה ובנסורי-חליל צד הודי), נכחתי בקונצרטים רבים, מכפרים קטנים בדרום תחת מיבנה בוץ שעומד להתפרק בכל רגע מעל לראשך ועד לאולמות חדשים שבהם הייתה לי הזכות לראות אמנים הודיים בקנה מידה בינלאומי כמו זאקיר חוסיין. בנסיעות אוטובוס אינסופיות ששדות האורז והרי ההימליה מלווים את עיניך, דרך האוזניים עוברים לך הצלילים המדיטטיביים של הסיטאר. זאת הייתה תקופה כזאת שהמשפט "ברומא התנהג כרומאי" הנחה אותי וזה כלל בתוכו הרבה אוכל חריף ומוזיקה מקומית. ניסיתי כמה שיותר להתקרב למציאות שליוותה אותי באותם רגעים.

אחרי החזרה ארצה המשכתי להאזין למוזיקה אבל הקסם לא היה אותו הקסם, הרגשתי תמיד צורך לנתק את עצמי ולנסוע למקום רחוק ומבודד כדי להאזין למוזיקה ההודית ולהחזיר לי את אותה ההרגשה.

לפני כמה חודשים בזמן עריכת התוכנית שלי גיליתי את "Rise" בתוך התקליטייה, ידעתי שהגברת הצעירה היא ביתו של מאסטר הסיטאר ראווי שנקר אבל חוץ מזה לא שמעתי עליה כלום. פתחתי ושמעתי בסדר אקראי את הקטעים בדיסק. הקטע הראשון שפתחתי איתו היה Naked, ארבע דקות של צמרמרות ועור ברווז בידיים. לא הצלחתי לזוז היה שם משהו כל כך שונה ומיוחד בצליל הזה. כן זה היה אותו הסיטאר אבל הפעם הצלילים שיצאו ממנו היו פחות טכניים ועם הרבה יותר רגש, הרגשתי שמישהי מלטפת את הכלי ומוציא ממנו את המוזיקה מבפנים, הרגשתי את אנושקה, את הצליל הייחודי בסיטאר שלה. ברגע שחזרתי הביתה נכנסתי לאינטרנט לראות במי מדובר ואז כבר נפלתי והתאהבתי לא רק בצלילים.

אנושקה שנקר היא ביתו השנייה של מאסטרו הסיטאר ההודי ראווי שנקר ואחותה למחצה של נורה ג'ונס. כבר מגיל 9 היא החלה לנגן בסיטאר ובהגיעה לגיל 13 עמדה כבר בעצמה כנגנית סיטאר מוכשרת שיצאה עם אביה למסע הופעות בעולם, שכלל הופעה ב -  Carnegie Hall באנגליה  וכן הופעה משותפת עם פיטר גבריאל בפסטיבל ה- Womad. כאשר הגיעה לגיל 17 הוציאה את אלבומה הראשון "Anoushka" ולאחר שני אלבומים נוספים הוציאה את אלבומה הרביעי והמדובר "Rise"(2005). באלבום זה לראשונה אנושקה הלחינה את כל הקטעים וניגנה ברובם. בעוד שבדיסקים הקודמים שלה הקטעים הולחנו על ידי אביה ומעורבותה בדיסק הייתה יותר מוגבלת. כעת היא הצליחה לבסס את עצמה כמלחינה ונגנית סיטאר מהטובות בעולם עם סאונד ייחודי המזוהה איתה. זה הביא לדיסק קסום שמשלב בין מזרח ומערב ומביא לנו את הצלילים ההודיים הקלסיים בתוספות של אלקטרוני, פלמנקו ונגיעות של ג'אז.

הדיסק יותר מופק ורוצה להגיע גם לקהל צעיר יותר הן בהודו והן בעולם כולו, אנושקה מגישה לנו בצורה קצת שונה את המוזיקה ההודית הקלסית שאנו מכירים. יש באלבום רצועות כמו Sinister" Grains" שאפשר לשמוע את השילובים האלקטרוניים עם הפרקשן הדרום אמריקאי. עוד רצועה מעניינת שמאחוריה יש סיפור היא  Mahadeva שאביה של אנושקה כתב את ארבעת השורות בשיר המדברות על "שיווה" אחד משלושת האלים החשובים בהינדואיזם והאל שהוא לא רק אל היוגה אלא גם האל ההורס והמחריב וכך גם נשמעת המנגינה מאוד חזקה ואפלה.

האלבום כולו הוא תפילה שמתחילה בבוקר עם הרצועה הראשונה "Prayer in Passing" ומסתיים ברצועה של אחד עשרה דקות שנקראת "Ancient Love" ושולחת אותך לעולם אחר, עולם הסיטאר.

האתר הרשמי של אנושקה: http://www.anoushkashankar.com

תגובות

  • מרגש באבא, מרגש

    אביבי, 08-09-2008 22:14

  • יופי של המלצה!

    אלעד, 09-09-2008 07:20

  • בלי ספק אחד מאלבומי העשור

    מצריך הקשבה ארוכה ורקע בהבנת מבני הראגה, כדי להבין כיצד השבירה של המבנים חדשנית ומופלאה. יופי של המלצה.

    גיל, 09-09-2008 10:17