אלבומים

Funkadelic - Maggot Brain - 1971

אלבומם השלישי וההיסטורי של להקת הפאנק-רוק, אלבום המקשר בין אפקט פסיכדלי כימי, לבין טוהר אהבת הנשמה האדם והטבע

מאת איתי דרוג. 09-09-2008
Funkadelic - Maggot Brain - 1971

דמיינו לכם אדם שקוראים לו שמוליק אבל הוא עונה רק שקוראים לו דויד. אדם שבכדי להמשיך ללכת הוא חייב שוב לעצור. אישיות כל כך מפוצלת אבל יש בה רק מרכיב אחד. אדם עם כל כך הרבה בעיות ופיתרון אחד כולל. אחד כזה שיש לו את הקול באס הכי גבוה שאי פעם נשמע. הוא כל כך גבוה אבל לא מצליח להגיע למדף הכי נמוך. הוא כל כך רחב אבל מצליח לעבור בכל סדק. והכי חשוב, אין לו ידיים אבל הוא מצליח לגעת בכולם. כמה שאותו שמוליק/ דויד מתאפיין כמישהו כל כך שנוי במחלוקת עם עצמו, ככה חובה לפגוש אותו ולהבין שמדובר באדם הכי מעניין שתכירו. כמו כן הוא אלבומם השלישי של פאנקאדליק.

ראשית נספר על האלבום, פאנקאדליק הינה להקת פאנק - רוק בניצוחו של ג'ורג' קלינטון שפעלה בעיקר במהלך שנות ה-70'. האלבום מדבר על סובלנות ואהבה בין בני אדם, אמא אדמה, שחורים ולבנים, החזרת הכוח לאדם, וכינויים למסומם שרוצה לקנות את הסם הלא נכון. האלבום מושפע בעיקר ע"י ג'ימי הנדריקס, ג'יימס בראון ומנגינות גוספל, כל אלו בשילוב מחשמל. 

את אלבום המופת קיבלתי בפעם הראשונה להאזנה ע"י מורה הגיטרה שלי בכיתה י'. באחד השיעורים הוא בא אלי ושואל רוצה להכיר סולו גיטרה מגניב.... כמובן, למה לא? מה שלא הבנתי זה שאני עומד לשמוע את סולו הגיטרה הכי מדהים, עצוב, שמח, פסיכי ושפוי באותה נשימה שאי פעם שמעתי- maggot brain.

הסיפור הראשון מספר על כך שג'ורג' קלינטון נסע לבקר את אחיו יחד עם אדי הייזל לאחר שלא שמע ממנו מספר ימים. לאחר שנכנס לתוך הדירה של אחיו מצא אותו שוכב במיתה ללא רוח חיים בגלל לקיחת מנת יתר של קוקאין, ובגלל שעברו מספר ימים, הגופה החלה להרקיב והייתה מלאה בתולעי רימות. הסיפור השני והטיפה יותר מציאותי (לדעתי), ג'ורג' קלינטון ואדי הייזל יושבים בחדר ומנסים לחשוב על איזה קטע חדש וטוב למופע. שניהם בהשפעת אל.אס.די ואז קלינטון אומר להייזל לנגן קטע סולו שהחצי הראשון שלו אמור לתאר איך הוא מרגיש אם עכשיו היה מגלה שאמא שלו מתה. החצי השני של הסולו אמור לתאר איך הוא היה מרגיש אם הוא לפתע היה מגלה שהיא חיה. הסיפור השלישי הוא כמו השני רק שכל הסולו הוא תיאור רגשות של אם היה מגלה שאמו נפטרה.

לאחר מספר דקות לקח הייזל את הגיטרה והתחיל לנגן סולו פסיכי של (בערך) 15 דקות. קלינטון החליט שזה בדיוק מה שהוא רצה לשמוע והם התחילו לגנן ולהופיע עם אותו הקטע שהסאונד של שאר הנגנים בהופעה נכנס ויוצא כל רגע בווליום שונה ככה שהפוקוס העיקרי הוא על הייזל והסולו. יותר מאוחר קיצצו את המלל שהיה משוייך לקטע הסולו למספר משפטים וגם כן קיצרו מעט את הסולו על מנת להקליט ולהוציא את אלבום המופת שנושא את שם הסולו maggot brain.

לסיכום, כל חולה גיטרות, אידיאליסט, פאנקיסט, שמרני, גבר, אישה, בע"ח כל שהוא, מתופף, אלכוהוליסט, מסומם, פיכח, זקן, מבוגר, צעיר, שעיר, קירח, מטורף, שפוי, פסיכי, משועמם, היפראקטיבי, חולה הגה, פחדן מוות, אמיץ, חייל, פציפיסט, חילוני, דייג, איש עסקים, כורה פחם, היסטוריון, פסנתרן, רופא, מגלומן, אנרכיסט, שקרן כרוני וכו'..... בקיצור כל אחד ואחד לא משנה מי, מה, איך, מתי, איפה, כמה, למה וכו'..... חייב לפחות פעם אחת להקשיב לכל האלבום מההתחלה עד הסוף, ורק אחרי שהורגש זעזוע קל להקשיב רק לסולו בווליום המקסימאלי שהמערכת שלו נותנת לו, ואז.... אתם תבינו על מה אני מדבר לעזאזל.

תגובות

  • אלבום חשוב מאוד

    ניתן לשמוע את ההשפעה שלו על כל הספקטרום של קהילת ההיפ הופ - מדר. דרה וסנופ דוגג ועד אאוטקאסט

    חסיד, 11-09-2008 20:13