אלבומים

Makaveli – The Don Killuminati – The 7 Day Theory - 1996

טופאק מספיק להוציא קלאסיקה אחת, למות ואז להוציא עוד קלאסיקה תחת שם אחר, והכל בשנה אחת.

מאת נתי חסיד. 13-07-2008
Makaveli – The Don Killuminati – The 7 Day Theory - 1996

אני זוכר שכשקיבלתי את האלבום הזה, צרוב, בכיתה י"א. היו שם שני שירים שאהבתי, שניים. ואי אפשר להגיד שלא אהבתי את טופ... סליחה - מקאוולי - הרי R U Still Down - אלבום החומרים הגנוזים שלו ששוחרר ב-97 היה בערך הדבר הכי מדהים ששמעתי בחיי עד אז. הכל היה נשמע לי מפוזר מדי, בין אם הראפ של טופאק (שבחלק רחב מהאלבום נשמע עצבני מאי פעם) ועד ההפקות האפלות, מאוד.

מאז הספקתי לעבור על כל הדיסקוגרפיה של האבידה הכי גדולה לעולם ההיפ הופ, ראיתי סרטים דוקומנטאריים, קראתי את השירה שלו וצפיתי בסרטים שהוא שיחק בהם. הבנתי מאיפה הוא בא (סחב ציוד הופעות בשביל Digital Underground, אחר כך הפך לרקדן שלהם ואחר כך הם עשו לו ג'סטה ונתנו לו להתארח בשיר שלהם), לאן הוא הלך (כוכב הראפ מס' 1 בעולם, מוביל חברתי, ושחקן קולנוע לא רע בכלל) ולאן הוא... הלך... (למקום שבו מרווין גיי, קרטיס מייפילד ובוב מארלי שרים ומריצים דאחקות).

רק אז, כשהבנתי עם מי יש לי עסק, חזרתי ל Makaveli - The Don Killuminati - The 7 Day Theory.

מה אפשר להגיד על האלבום הזה? שטופאק שינה את שמו כמחווה לניקולו מקייאוולי - האסטרטג האיטלקי שהמליץ על זיוף מוות כדרך להערים על אויבך? שהוא האלבום האחרון שטופאק אשכרה עבד עליו בעצמו? שהוא שוחרר חודשיים לאחר שפאק עבר לעולם שכולו טוב בספטמבר 1996? שהוא הוקלט במשך *שבוע אחד בלבד* באוגוסט של אותה שנה? שהוא לקח לעבודה איתו את המפיקים מדת' רואו (חברת התקליטים הידועה לשמצה שבה הוא היה חתום) שאף אחד לא רצה לעבוד איתם? שאנשים ממש הקימו מאהלים מחוץ לחנויות תקליטים בערב היציאה כדי לשים את ידיהם על עותק? שיש שם בערך מיליון רמזים לכך שטופאק עדיין איתנו?

אפשר להגיד, אבל לא הפעם.

אני בא כדי להסביר לכם שמדובר באלבום למאזיני היפ הופ מתקדמים ואנשים שמכירים ממש מבפנים את קנקנו של הז"ל.

ענן שחור וכבד מרחף מעל האלבום הזה, ענן של פרנויה ומוות. כאילו הוא ידע שנשאר לו משהו כמו חודש לחיות והוא הוציא החוצה את כל מה שנשאר בו - לא מזוקק אבל נקי, לא משויף אבל מבריק, גולמי אבל עשוי היטב. אפשר לשמוע את הלב הענק שלו עדיין פועם ברגעים כמו ""Hold Ya Head שמביע דאגה לקהילה שנכנסת לכלא כמו שאנחנו הולכים למכולת או כמו ב ""White Manz World, שבו הוא עושה בגובה העיניים ובשיא הטבעיות את מה שרוב הראפרים לא מצליחים לעשות - לדבר ללב הנשים ברגע של כנות ופגיעות.

אפשר לשמוע את הזעם הבלתי מרוסן שלו בקטע הפותח את האלבום "Bomb 1st" וגם בקטע המופת שסוגר אותו "Against All Odds" - בו פאק סוגר חשבון עם אויבו הנצחי - הנוטוריוס ב.י.ג. מאזינים מסתכלים על ריבים שכאלה בגיחוך ובזלזול במיוחד כאשר כיום, כל ראפר מנסה לרדת על ראפר אחר למען קידום מכירות. אבל אי אפשר לשכוח שהשירים הללו הובילו בסופו של דבר למותם של השניים, זו הייתה מלחמה אמיתית. אין ספק שמדובר במסמך היסטורי חשוב ומתחרה רציני לתואר הדיס הטוב בכל הזמנים.

אפשר לשמוע את הצד הפואטי שלו ב" Blasphemy" שמתעמת עם המטיפים הדתיים והשדים בהם הוא נלחם יום-יום בדמות התקשורת שמנסה לצלוב אותו (שימו לב לעטיפה). גם "Me and My Girlfriend" (שג'יי זי וביונסה הספיקו לשחוט בחידוש זוועתי ב2003) הוא תרגיל מוצלח בשיר שכל כולו הוא מטאפורה.

אבל לא הכל שחור, פאק מעביר קרן שמש יחידה שיכולה להאיר את הלילה - "To Live & Die in L.A." - שיר האהבה האולטימטיבי לעיר המלאכים שמצליח להשכיח, לרגע אחד, את כל הצרות והדאגות.

"Krazy" הוא שיר על השלמה עצמית, הגעה להבנה שהעולם הזה עשה אותו הרבה פחות תמים ושפוי מפעם. שורות כמו

" They say my ghetto instrumental, detrimental to kids

As if they can't see the misery in which they live

Blame me, for the outcome, ban my records

- check it "Don't have to bump this but please respect it

יגרמו גם לשונא ההיפ הופ הכי גדול להבין שאולי יש משהו מאחורי הדקלומים האלו של אפרו-אמריקאים עצבניים על גבי מקצבים רפטטיביים.

למרות הזמן הקצר שבו האלבום הוקלט (קצב של 3-4 שירים ביום!), שום דבר כאן לא מרגיש נחפז, הכל מחושב עד האדליב האחרון. אל תבינו אותי לא נכון, יש כאן רגעים שהם קצת יותר קשים, ואולי אפילו לא ראויים לעיכול, אבל יש פה 100% מטופאק ללא צנזורה וללא עיגול פינות - מנהיג, לוחם, מאהב, וכן, גם קצת חמום מוח ואינפנטיל. מדובר באלבום שהגדולה שלו טמונה דווקא בחוסר השלמות שלו, ממש כמו האומן שעשה אותו. כדי להבין אותו עד הסוף צריך להכיר כל פרק בחייו של הראפר המיוסר, והאמת? די כדאי לכם. טופאק האייקון כבר נמצא במעמד גבוה יותר מאשר תרבות ההיפ הופ בכללותה, אבל זה לא בהכרח אומר שהוא הראפר הכי טוב שאי פעם תפס מיקרופון. בשביל להוכיח זאת הוא הקליט את האלבום הזה.

תגובות

  • אין ספק

    אחד האלבומים הטובים והחשובים בהיפהופ. פשוט לא להאמין שהבנאדם הקליט הכל בשבוע אחד ובעריכה הסופית אפילו השאיר כמה שירים בחוץ כי לא היה מקום~! זה מטורף... לנצח יחיה, למעלה מעל כולם, תרתי משמע.

    זיקו האמיתי באמת;), 09-07-2008 11:31

  • אלבום נדיר!

    בהחלט אלבום מטורף! יש בו קצת מכל דבר שייצג את טופאק אין ספק, הוא אגדה! -ביקורת מעולה-

    עדי =), 12-07-2008 13:02

  • כל הכבוד חסיד!

    באמת כתבה מעניינת ומעמיקה!

    צמר, 16-03-2010 01:18

  • יותר מדי חשוד...

    יותר מדי חשוד שלא פתרו תרצח קברו תגופה יום אחרי שהוא מת לא עשו בדיקות על הכדורים שנלקחו ממנו לא רדפו במסוק או במניידות ולא עשו מחסומים בכדי לעצור ולתפוס את הרכב של המתנקשים וטופאק מוציא יותר מדי אלבומים הקול שלו משתנה וגם הוא מדבר על ארועים עדכניים ויש כאלו שאומרים שהם בטוחים שראו אותו וכמו שאתה רשמת פה מקאוולי זייף את מותו בשביל להתחמק מאויביו וכך נראה לי שעשה גם טופאק !!!

    2pac!!!!!!, 21-05-2010 06:51