אלבומים

The Electric soft parade- No need to be downhearted - 2007

אלבום קטן/גדול שמדגים איך בריט-פופ יכול וצריך להישמע עשור אחרי שהגיעו למסקנה שאין דבר כזה בריט-פופ

מאת ניר גורלי. 11-02-2008
The Electric soft parade- No need to be downhearted - 2007

האם יש מושג כזה "אלבום קטן"? כנראה שלא שכן הכול בעיני המתבונן, ובכל זאת אם להתייחס לרובד האסוציאטיבי של המושג, כשאני נזכר באלבום האחרון של ה-electric soft parade אני חושב "אלבום קטן". סביר להניח שחברי הלהקה הבריטית לא יאהבו את דברי. הם הקליטו את האלבום, השלישי במספר, כי לדעתם הוא כנראה אלבום גדול ובאמצעותו קיוו לכבוש את העולם (טוב נו את אמריקה). הלכה למעשה זה לא קרה. האלבום לא זכה להצלחה מסחרית או ביקורתית, נשכח לגמרי מכל סיכומי השנה החולפת ובוודאי לא הביא את תוצאות הכיבוש המבוקשות (פעם אחרונה שבדקתיlinkin park עדיין היו פופולאריים). ובכל זאת הסיבה שאני בוחר להתייחס דווקא אליו מבין כל האלבומים הנשכחים, היא כי דוגרי, הוא באמת אלבום גדול.

הESP הם להקת בריט-פופ מברייטון. המושג בריט-פופ כשלעצמו בעייתי אבל אם נתנתק לרגע מההקשר התרבותי שבו נולד, מבחינה מוזיקלית ה-ESP עושים בדיוק את זה- פופ בריטי. וכמו שהבריטים יודעים לעשות כשהם רוצים, הוא תמיד יהיה פופ מסוגנן יותר ועם גיטרות (מסוגנן ביחס לפופ השוודי למשל. זה שהצמיח את "רוצה בנות" המקורי). כמובן שזה קצת בעייתי ב-2008, כל מי ששמע את הסינגל החדש של "בלוק פארטי" מבין עד כמה הבריטים בורחים מהפופ של עצמם. ועדיין כל מי שתור הזהב של השנים 94-97 עושה לו את זה, יוכל לקבל מנה טרייה ומודרנית יחסית מה-ESP.

האלבום כולו נע בין בלדות אקוסטיות, כשהמצטיינת בינהן היא shore song/surfacing ,לקטעים שמתאימים לרחבת הריקודים (הבריטפופית! רחבת הריקודים הבריטפופית!), המצטיין בקטגוריה הזו הוא השיר if that's the case, than I don't know. מצטיין האלבום כולו הוא השיר come back inside שיר שמיטיב להביע את הפאזה הפסיכדלית שהם לבשו על עצמם לצורך הכיבוש שלא צלח. כשאני שומע אותו אני חושב על "רוקפור" ועל איך הם היו נשמעים לו היו "משחררים" קצת וכותבים שירים קצת יותר קומוניקטיביים.

קשה לי להאמין שכאלבום הוא עוד יצליח לעורר עניין, אבל היות והוא הביא לי הרבה נחת בשנה החולפת, זהו ניסיוני הצנוע להחזיר לו ולהעלות אותו לרגע על פני המים לפני שהוא צולל שוב למעמקי השכחה. ואי אפשר בלי איזו עקיצה אירונית לסיום. חבר'ה אולי באלבום הבא זה יצליח, no need to be downhearted.

תגובות