אלבומים

The Dragons - BFI - 2007

לעולם אל תזרקו את הטייפים הישנים שלכם....מי יודע מה יקרה עוד 40 שנה

מאת אורי בנקהלטר. 30-10-2007
The Dragons - BFI - 2007

בסוף שנות השישים האחים לבית דרגונז היו  מלאי השראה, כבר הרבה זמן שהם השתעשעו עם כל מיני כלים מוזיקליים ויצרו מוזיקה בבית. הם החליטו לקחת את זה הלאה וסגרו דיל עם אולפן הקלטות, העיסקה היתה שהם מקליטים בלילה אחרי שעות הפעילות של האולפן. הם נכנסו לטירוף של יצירה, כל לילה נפגשים, עושים ניסויים הזויים מנגנים, יוצרים.

כשהם סיימו הם היו מאוד מאושרים והחלו להסתובב בין חברות התקליטים במטרה להוציא את הדבר המדהים שהם יצרו, אבל למרבה התדהמה אף אחד לא רצה אותם, בטענה שאין שם אף קטע שהוא ממש להיט ושהמוזיקה לא נמצאת בתוך נישה מספיק מוגדרת. לאחר מאמצים רבים  הם התיאשו וכל אחד מהאחים פנה לדרכו .

כשלושים ושבע שנה אחרי הם פתאום קיבלו טלפון מדי ג'יי פוד אשר רצה להכניס קטע שלהם למיקס שלו. זה היה הקטע היחיד בעצם שאחד האחים הגניב לפסקול סרט גלישה משנות השבעים(הוא היה המפיק של הפסקול). הוא סיפר לפוד שיש להם עוד חומר, למזלם אחד האחים הציל את המאסטר רגע פני שהאולפן התכוון לזרוק אותו. משם זה התגלגל עד היום כשהלייבל נינג'ה טיונז הוציא את האלבום יותר מארבעים שנה אחרי שהוא נוצר.

אני התאהבתי באלבום הזה משמיעה ראשונה. ראיתי שהאלבום יצא לא מזמן ולכן חשבתי שהלהקה היא חדשה, להקה חדשה שעושה משהו מאוד מיוחד עם הרבה השפעות פסיכדלייה של שנות השישים הופתעתי מאוד שהמוזיקה באמת נוצרה אז. גם היום הוא נשמע חוקר ומתקדם, מעניין ומורכב. יש איזושהיא אווירה שמאחדת את האלבום ומאפשרת האזנה רציפה כמו שאני אוהב מצד שני כל קטע מיוחד ושונה מה שעושה את העניין להרפתקאה מפתיעה ולא משעממת לרגע. אני מאוד אוהב את הסיגנון של הנגנים, מין סלסול מהפנט ופסיכדלי. קטע 7 באלבום נותן שיעור מאלף במה אפשר לעשות עם תופים.

מומלץ מאוד

תגובות