אלבומים

Alexandra Savior - Belladonna of Sadness - 2017

הצעירונת מפורטלנד, בליווי צמוד של אלכס טרנר וג'יימס פורד, פורצת עם אלבום בכורה קודר, אפלולי ונוטף כישרון. כנסו להאזין לאלבום המלא

מאת אורטל ניצחון. 21-04-2017

תגיות: 2017, Alexandra Savior, אלכס טרנר, alex turner, אלכסנדרה סייביור, James Ford

 

עטיפת האלבוםעטיפת האלבום

אם תשאלו את אלכסנדרה סייביור (שזהו שמה הפרטי והאמצעי, את שם המשפחה 'מקדרמות' היא החליטה להשאיר מאחור בעצתו של אלכס טרנר, סולן ארקטיק מאנקיז והלאסט שאדו פאפטס) מה מוטיב האלבום או מה הסגנון שלו, היא תענה לכן שהוא דומה לשמיעת פסקול של אישה קודרת השרה באמצע המדבר החשוך באווירה של סרט אימה. או זה, או שהיא פשוט תפרגן לכם באצבע משולשת (כפי שעשתה באינסטגרם), כי אין לה באמת הגדרה מדויקת למה שקרה שם.

את שם האלבום היא לקחה מסרט יפני שיצא ב-1973 באותו השם, בו האישה גוברת על האנשים שניסו לדכא אותה, בדיוק כמו שעשו לה בימי התיכון בו הייתה ילדה לא מקובלת. היא חתמה בקולומביה לאחר שחברת תקליטים אחרת ניסתה להפוך אותה לכוכבת פופ, מה שממש לא התאים לה, ולא למוזיקה שהיא רצתה להוציא מעצמה. היא החליטה כבר אז שהיא לא מוכנה להיות מוגבלת או מובלת וגם היום היא משמרת את עצמה ולא מוכנה להיכנע לשום תכתיב או רצון לשנות אותה. היא אף מחזקת זאת בכך שהיא מציירת את האיורים באלבום שלה בעצמה וגם מעורבת בבימוי ובעריכה של כל הקליפים שלה.

אצלי הכל התחיל מסדרה "קטנה" בשם בלש אמיתי. העונה השנייה הולידה עמה רק דבר אחד טוב וזאת אלכסנדרה, הבחורה עם קול הרטרו האלוהי, ששיר אחד שלה בשם "Risk" הוכנס לפסקול הסדרה ב-2015. השיר הזה, שהיה הגילוי הראשוני שלה לעולם, ובו השתתף אלכס טרנר בלחן ובכלים (שאלוהים יודע מתי הוא הצליח לדחוס את אלה בין המאנקיז לפאפטס), גרם לי להחזיק חזק ולחכות בציפייה מעוררת סקרנות, ובמהלכה נשארתי ללא ציפורניים עד ליציאתו של אלבום הבכורה שלה, השבוע, בשעה טובה.

העבודה על האלבום, בעזרתו של טרנר בכתיבה ונגינה וג'יימס פורד על ההפקה, שעזרו לה למצות את הפוטנציאל האדיר שלה, החלה כבר ב-2014. לחברת התקליטים שלה, קולומביה, הספיק רק רגע אחד בשביל לחבר ביניהם, וטרנר מצידו לא היסס. היא בתגובה החזירה לו טובה, כשהסכימה לוותר על השיר שכתבה איתו, "Miracle Aligner", שהוקלט מחדש לאלבום האחרון של הפאפטס שיצא בשנה שעברה. כל אלה רק מרמזים על העובדה שהאלבום היה מוכן הרבה לפני שיצא לאור, כך שלא רק אני זו שחיכתה לרגע הזה בציפייה גדולה.

בזמן הזה היא התנסתה במופעים קטנים (אל חלקם הגיע גם טרנר עם הגיטרה החשמלית) ובדקה את תגובות הקהל, שכמובן, המשיך להגיע ולהגיע. בהמשך היא חיממה את Daughter בסיבוב ההופעות האמריקאי שלהם, וגם את מופעי הסולו של המילון ליית'האוזר, סולן דה ווקמן. בקרוב היא גם תופיע לבדה בפרימוורה, enough said.

אלבום הבכורה של אלכסנדרה סייביור הוא פופ-רוק דרמטי שקורץ לשנות ה-50, מסוגנן ואפל, בליווי קולה המהפנט והלא מתאמץ שגורם לי לתפוס את הראש בהנאה. מהתחלה ועד הסוף, כל 11 השירים רחוקים מלהיות שלווים או מתוארים כסגנון אחד. בראיונות והופעות מתגלה לה בחורה ביישנית ומובכת, אך כשמקשיבים לאלבום הגישה קצת מטעה. לאורך האלבום היא משייטת בין קטעים אישיים, כמו "Audeline" שמדבר על מערכת יחסים שנגמרה, עליו הצהירה כי הוא האישי ביותר, ל-Mirage המתנשא והמהפנט, לצעקות האימפולסיביות ב-.M.T.M.E שנבחרו לבסוף לקאט הסופי, ו-Vanishing Point שנשמע כאילו נלקח היישר משירי הביסייד לאלבום האחרון של המאנקיז, ולשיר האחרון באלבום, "Mystery Girl", שתפס את ליבי. 

את הסינגלים שלה, שיצאו למעלה מחצי שנה לפני שיצא האלבום, היא טיפטפה טיפין טיפין, כך שעד שיצא האלבום כבר את שאר השירים טחנתי וקדחתי עד לגבול האובססיביות. את Risk היא השאירה מחוץ לאלבום. NME כבר בחר בה לאחרונה כאחד האלבומים הכי טובים של 2017 עד כה, כל זה, והיא רק בת 21. אז אם אי פעם תהיתם איך אלכס טרנר היה נשמע אם הוא היה בחורה, התוצאה לפניכם.

 

האזינו לאלבום המלא:

תגובות