אלבומים

Devin Townsend Project - Transcendence - 2016

אי שם במעמקי המחשבה. עם סאונד מורכב של פרוג מטאל, מצליח דווין טאונסנד למשוך את תשומת הלב ולגרור עמו את המאזין למסע מיוחד בחלל

מאת מתן פאר . 01-09-2016

תגיות: מטאל, 2016, Devin Townsend Project, Devin Townsend

 

עטיפת האלבוםעטיפת האלבום

ראשית, אפצח בגילוי נאות. עד חודש ספטמבר 2016, מעולם לא שמעתי צליל, תו או נשיפה מצידו של דווין טאונסנד הקנדי. אני לא בטוח למה, אבל מעולם לא יצא לי לפשפש בארכיון העשיר של המוזיקה שלו. הפעם, נתקלתי בעטיפה של אלבומו החדש, "נשגבות" (בעברית מתנשאת) ואני חייב להגיד – חבל שפספסתי אותו עד עכשיו.

יכול להיות שנרתעתי במהלך השנים מהקנדי הקירח והחייכן, אולי בשל חזות ה"אני מורה לספרות" שלו, אולי בשל היותו קנדי (יש מטאל קנדי?), או אולי בשל היותו אמן פרוגרסיב מטאל – סגנון ממנו אני מנסה להתרחק מלבד האזנה בלתי פוסקת לחלוצי הז'אנר דרים ת'יאטר. שאגב, הסולן שלה - קנדי.

לחצתי פליי על האלבום החדש של דווין, חסר ציפיות וסקרן מאוד. עשרת השירים בו פשוט ריחפו בחלל החדר כיצירה אחת, מקושרת, נושמת ואיתנה של פרוגרסיב מורכב, חללי למדי, מעניין ומפתיע. כ-64 דקות של מטאל איכותי ומבורך. האלבום נפתח עם הקלטה חדשה לשיר ישן של דווין, "טרו", אי שם משנת 1998. דווין כבר בן 44 ומאחוריו קריירת מטאל של 23 שנים (ו-17 אלבומים!), אך מבחינתי, המאזין לצליליו לראשונה, נשמע כאילו הוא יכול להמשיך עוד שנים. בעצם נשמע כאילו הוא רק התחיל.

נכון, לא מדובר באלבום כבד או קיצוני במטאליות שלו, אך סגנון הפרוג החללי המאפיין את הז'אנר נשמע בו היטב. כל שיר נשמע כתומך של קודמו וכל רצועה מנחה את השנייה. לאחר מספר רב של האזנות, קשה היה להוציא את האלבום החדש של דווין מקופסת הלהיטים שלי, אי שם במעמקי המחשבה. עם סאונד מורכב, המזכיר לעתים את דרים ת'יאטר, ניל מורס ואפילו להקות רוק של פעם, מצליח דווין למשוך את תשומת הלב ולגרור עמו את המאזין למסע מיוחד בחלל. האלבום קודר ועמוק, ובהחלט לא מתאים לאקלים החם של מדינת ישראל בחודש ספטמבר.

עטיפת האלבום, כמו המוזיקה עצמה, מורכבת, מיסטית ומסתורית למדי. בלב התמונה ניצבת מעין אלה קדומה עם קרניים וליבה מחוץ לגופה, היושבת בנוחות יתרה על עלים ואבן גדולה. על ירכיה יושבת עז קטנה. האלה מחזיקה את השמש במעין מקדש שמימי, ולצידיה חיות, אורות, צבעים ושלל דברים שרצים במוחם של אנשים שלקחו דברים יותר מדי חזקים. האלבום נשמע כאילו נגנב מסרט מדע בדיוני עטור פרסים ואפקטים, אשר מגולל את סיפורו של לוחם החלל האמיץ שנלחם בנבלים ברחבי הגלקסיה, מאבד בדרך את אהובתו אך מציל את העם.

כדי לאזן מעט את הביקורת החנפנית שלי, אציין כי לב האלבום מעט חוזר על עצמו. דווקא לפתיחתו ולסיומו של האלבום הצלחתי להתחבר הרבה יותר מאשר לאמצע. פתיחת האלבום הגדולה מהחיים מציפה באווירת מתח ועוצמה ואילו האלבום מסתיים ברוגע ותחושת השלמה גדולה אף יותר.

אני מודע ומודה, כבר קשה לי להתחבר ולתת צ'אנס לאמנים שלא הכרתי לפני כן. אספתי במהלך השנים את ה"ארסנל" הפרטי שלי, אותו מיינתי בקפידה ושמרתי בקנאות. נדמה כי בכל רגע צצות להן 20 להקות חדשות, 30 אלבומים, 40 סינגלים ו-50 קליפים, וכבר קשה לעקוב. אני כבר לא מאמין ל"הבטחות השנה" ולהקות רבות נשמעות זהות לאחרות באופן חשוד. אך הפעם, אני שמח שהאצבע פעלה לפני הרגש. פשוט לחצתי "פליי" והתחלתי להאזין. אפשר להגיד שערכתי אודישן לדווין טאונסנד. ונחשו מה? הוא עבר ובגדול! אז הגיע הזמן לנבור בהיסטוריה שלו, לאחות את הפער ולהגדיל את הארסנל

תגובות