אלבומים

Myrath - Legacy - 2016

האלבום החדש של הרכב המטאל הטוניסאי מיראת' הוא רק אבן דרך בקריירה ארוכה. הכיוון המוזיקלי שלהם מתאזן, הופך מקורי ואישי, ונראה שהשיא עוד לפניה

מאת מתן פאר . 01-09-2016

תגיות: מטאל, טוניס, 2016, Myrath

 

עטיפת האלבוםעטיפת האלבום

כחובב מטאל, אני תמיד מחפש את הצליל החדש, המקורי, המרתק. לא עוד מטאליקה או פנטרה. מדי כמה שנים, אכן צצה להקה כזו וצוברת באז ברחבי עולם המטאל. הפעם, הגיע תורם של הטוניסאים. כפי שנבחרת איסלנד הקטנה הפתיעה את אירופה כולה וסיימה בצמרת היורו האחרון, כך להקת מיראת' עשתה זאת למטאל.

ההרכב הטוניסאי/צרפתי הוקם ב-2005, בתחילה כלהקת מחוות לא פופולרית במיוחד. כעשר שנים לאחר מכן, אספו חברי הלהקה מעריצים רבים מרחבי העולם, שזיהו את הפוטנציאל הטמון, הצליל החדש ואף פתחו את הכיס והשקיעו באלבומם הבא. הלהקה הקימה קמפיין לגיוס המונים עבור הקלטת האלבום החדש, ונחשו מה? הם עשו זאת ובגדול. הם הרוויחו יותר משציפו ולכן גם השיקו קליפ מושקע (בקנה מידה טוניסאי, כן?) לסינגל החדש "Believer", מתוך האלבום הנושא את שם הלהקה (Legacy, בתרגום מטוניסאית לאנגלית).

האלבום החדש מכיל 12 שירים, מלאי כל טוב – כינורות, חלילים, סלסולים, סולואים, תופים מכל הסגנונות ואווירת מדבר קוצני. לצד ההקבלה המתבקשת לגדולי ז'אנר המטאל המזרח תיכוני – אורפנד לנד, מיראת' מצליחה למצוא את המקום שלה ולבדל עצמה. כל אחד מההרכבים כבר יצר את הנישה המזרחית שלו ורכב עליה עד השקיעה. ב-2011 שילבו הכוחות ידיים ויצאו לסיבוב הופעות מצליח ברחבי אירופה. בקרוב אצלנו? כנראה שלא. החבורה הטוניסאית לא ממהרת לעצבן את המנהיגים שלהם בביקור בארץ קודש.

לצד המחמאות, האלבום החדש של מיראת' הוא רק אבן דרך בקריירה ארוכה, שהשיא עוד לפניה. מלבד הסינגל יוצא הדופן, אין בשורה מטאלית חדשה בשאר שירי האלבום. בהתחשב בעובדה שזהו אלבום האולפן הרביעי של ההרכב, עתידם מזהיר. אלבומם הקודם, Tales Of Sands משנת 2011, פתח להם את הדלת לאירופה. הלהקה נכנסה עמוק לתודעת המטאל, אך נותרה מדשדשת מאז. רק כמעט מצליחה.

חמש שנים לאחר מכן, הלהקה כבר עולה על הגל. אין ספק כי שנת 2016 הייתה הפורייה ביותר עבור ההרכב הטוניסאי. הלהקה חרשה את אירופה בקיץ הפסטיבלים ויצבה עצמה ברשימה לצד השמות הגדולים ביותר. לצד שינוי הרקע המוזיקלי, ההבדל הגדול ביותר בין הטוניסאים לאורפנד לנד הישראלים הוא ככל הנראה בעמדת הזמר. לנו יש את קובי פרחי, חצי אלוהים חצי ישו, עם קול הבס העמוק, הגראולים הגדולים ושירת הבס התנ"כית. למיראת' יש את זהאר זורגאטי, והם ממש לא נמצאים בנקודת חיסרון. קולו של זהאר מזכיר יותר את זה של טוביאס סמט הגרמני, מאשר זה של פרחי.  קולו חזק, עולה לגבהים וגדול מהחיים. מתאים בדיוק לסיפור שהלהקה מעבירה למאזין בכל צליל.

אז מה טומן העתיד למיראת'? רק אללה יודע. הכיוון המוזיקלי שלהם מתאזן, הופך מקורי ואישי ונדמה כי הסימן המסחרי שלהם כבר נטמע בכל תו ותו שהם יוצרים. החבורה תמשיך לקרוע את אירופה בהופעות בתקופה הקרובה וככל הנראה תתקדם אל עבר האלבום הבא, בתקווה לאתר חברת הקלטות ראויה לרמתם החדשה, לצד מפיק שיהפוך את האלבום הבא שלהם לדבר הגדול הבא (סטיבן ווילסון, מישהו?). אורפנד לנד – ראי הוזהרת.

 

תגובות