אלבומים

אפרת לוטנברג - המכבסה של אצ'ה - 2014

אלבום הבכורה של אפרת לוטנברג ישאיר אתכם חבולים ושותתים עם חיוך מאוזן לאוזן

מאת הוד אהרוני. 18-08-2014

תגיות: ישראלי, תיאטרלי, אפרת לוטנברג, הוד אהרוני, המכבסה של אצ'ה, 2014, הארץ

ברקע היא מזגזגת בחן בין האישי, הממשי והגנים הציבוריים, בין האמת הצרופה לצחוק החיים. הקווים המלודיים והלחנים הקטנים, ההרמוניות והליריקה משאירים חתכי נייר קטנים ובמפתיע או שלא, מושכים לשקוע פנימה בנבכיה. השקיעה מלווה חמש עשרה רצועות כולל סגיר ופתיח מכניים. כל אלה וכישרון ביטוי מרשים מעורבלים במכבסה של אצ'ה.

אפרת לוטנברג אספה כאן הרבה אהבה שהתפזרה לה ויצקה אותה לכדי יצירה מושקעת ובהחלט לא פשוטה. באלבום הבכורה שלה, אותו כתבה והלחינה, נותנת אפרת ביטוי לקולות צעירים והלומים בשירה תיאטרלית ומליצית. הסיפור שלה הוא הסיפור שלי ושלכם, משובץ חתיכות חיים בפסיפס של סיטואציות כואבות/מצחיקות, כאלה שיתמללו את שעל ליבכם מבלי שתרגישו. פשוט וככה פתאום.

יהוא ירון אחראי על הנימים הדקים בהפקה, מבטל כל השוואה מתבקשת לאחרת. החיבור שלו לאפרת ונגני הליווי מנפיק איכויות שגרמו לי לשבת בחדרי עם אולג, מושית והחבר'ה כי הלבד שלי צוחק רק ביחד. עוזי רמירז עושה שאת שהוא יודע לעשות הכי טוב, אמון על הגיטרות והבנג'ו העדין, מאי לביא דרמטית על המפוחית וסתו בן-שחר על הטמבורין והמצלתיים שותפים לפרוייקט המעניין. אותו העניין מתחיל בהמנון פלורנטינאי בשם "תל אביב" שמילותיו זלגו גם מראשי ואל עומק דירתי ביפו השכנה. "החברה הכי טובה" האמוציונלי והמבדח מוציא מאפרת אפילו סילסולים קלים בהתמודדות וכמה שזה יפה. "אחים" המיוסר והצובט ו"פעמיים בשנה" צובט כפליים וממקום אחר לגמרי.

אפשר להמשיך כך כמעט על כל שירי האלבום, למעלה, למטה, מסתובב, ספוג מים ונסחט הלאה. בשורה התחתונה, האלבום הזה על העבודה הרבה שנשפכת ממנו, שווה האזנה שנייה ושלישית ורביעית למרות שכבר בראשונה תבינו קצת את עצמכם וגם אותה. בשעה טובה.

האזינו לאלבום ממש כאן:

 

תגובות