אלבומים

נושאי המגבעת - הוצאה מחודשת - 2013

הקלטת הראשונה של נושאי המגבעת רואה אור לראשונה בפורמט דיגיטלי. כנסו להאזין לאלבום המלא

מאת עדי נוי. 26-12-2013

תגיות: נושאי המגבעת, 2013, 1988, אהד פישוף, ישי אדר, תמיר אלברט, אלון כהן, הארץ

לא בכל יום אנו כותבים פה על קלטת. זה לא שיש לנו מכונת זמן, וגם אם הייתה לנו לא היינו מוצאים יום בהיסטוריה שבו אנשים גלשו באינטרנט והאזינו לקלטות באותו זמן. ובכל זאת, 25 שנה אחרי צאת הקלטת הראשונה של "נושאי המגבעת", הלייבל "אנובה" מוציא היום מהדורה מחודשת שלה, לראשונה בפורמט דיגיטלי.

חברי ההרכב המקורי של "נושאי המגבעת" היו אהד פישוף (הסולן והכותב העיקרי), ישי אדר (קלידים), תמיר אלברט (גיטרות) ואלון כהן (תופים), והקלטת שיצאה ב-1988 בחברת התקליטים של "האוזן השלישית" נמכרה באלף עותקים ומאז לא ניתן היה להשיגה. חלק מהשירים ראו אור לאחר פירוק הלהקה באלבום שיצא ב-1996 והכיל כמה וכמה קטעים שלא יצאו על גבי תקליטור מעולם, אבל מאז הפך גם האלבום הזה לנדיר, וכבר שנים רבות שמתבקשת הוצאה מחודשת של הקלטת הראשונה, ששינתה את החיים ללא מעט אנשים. "הראשונים לא ידעו שהם ראשונים", הם שרו בלי לדעת שהם מדברים על עצמם.

ההרכב שהגדיר את סצנת המוזיקה הירושלמית ואחת הלהקות החשובות שפעלו בישראל בכלל, הוחתם בחברת "הד ארצי" שנתיים אחרי צאת הקלטת הראשונה. האלבום "מי רצח את אגנתה פלקסוג?" שיצא ב-1991 (לאחר שאדר כבר עזב את הלהקה, והצטרפו אליה רם אוריון ואדם הורוביץ) הכיל כמה מהשירים שהפכו לאבני דרך ברוק הישראלי, ביניהם "אני טקסט פוליטי", "מתנה לחג" ו"הבא בתור הוא סוס", אבל מה שהפך אותם למיתוס היו השירים המורכבים יותר שהשאירה מאחורה הקלטת הראשונה. החל מ"קול של אלוהים אחר" שפותח את האלבום, אולי הטקסט הכי מהפנט שפישוף כתב אי פעם, עם מילים נוקבות ומתריסות שלא נשמעו עד אז בישראל, דרך "האלוהים שלי עייף" שאת מילותיו כתב אמיר זידנר, חברו של פישוף שנהרג בדרום לבנון, "ביקור בהר" שפישוף כתב לזכרו, ועד לשיר שנקרא פשוט "נושאי המגבעת" וידוע בדרך כלל כ"האדמה מקולקלת", שהפך להמנון של התקופה, או לפחות של השוליים שלה.

אז "מי רצח את אגנתה פלקסוג?" יישאר גם הוא בפנתאון של הרוק הישראלי, אבל לא סתם ההוצאה של הקלטת הראשונה היא זו שגרמה להם להיפגש שוב. "זה הדבר", אם אפשר להשתמש בשורה של פישוף, "זה הזמן לקבל את החומצה לתוך המוח".

 

האזינו לאלבום המלא ברצועה אחת:


תגובות