אלבומים

יהוא ירון - אמן השכנוע העצמי - 2013

מקום שלישי במצעד השנתי של קול הקמפוס תשע"ג: יהוא ירון מציג ווירטואוזיות פואטית, מוזיקה מהקרביים והגשה טוטאלית ולא מתפשרת. כנסו לשמוע

מאת סער גמזו. 01-09-2013

תגיות: יהוא ירון, הילה רוח, 2013, אמן השכנוע העצמי

 

עטיפת האלבוםעטיפת האלבום

 

באלבום הראשון אירח יהוא ירון שיר של נתן זך ושיר אחד שכתב אביו. הוא בחר בטקסטים שנמצאים, או נכון יותר נמצאו תמיד, במעגל המיידי שלו. טקסטים שנכתבו במציאות שהוא מכיר, במקום שהוא מכיר, על ידי אנשים שהוא מכיר. באלבומו השני והחדש, "אמן השכנוע העצמי", מארח ירון טקסטים של קורציו מאלאפרטה, סופר איטלקי שהחל את דרכו בשורות המפלגה הפאשיסטית באיטליה, אך הפך לאחד ממבקריה הקשוחים. מאלאפרטה הלך לעולמו הרבה לפני שהגיח לעולם יהוא ירון, אבל המבט שנישא עכשיו החוצה, אל העולם, אל האנשים שמאכלסים אותו, אל האיוולות והפרדוקסים שמרכיבים אותו, הוא השינוי המהותי ביותר שמביא האלבום החדש. ירון אמנם שר בו טוב יותר ומייצר מצג של אלבום קליט יותר, אבל העולם הניבט ממנו הוא קודר ("התהום הגדולה"), מייאש ("היא"), כמעט מצמית ("כולם כל כך שקטים פתאום").

יהוא ירון הוא עדיין אחד המוזיקאים הטוטאליים בישראל. הוא פוצע בבשרו במילים, מכניס סכין מנתחים חדה אל המקומות החולים והכואבים, ומנסה למצוא להם תרופה. השינויים האישיים בחייו בזמן הקלטת האלבום והפיכתו לאב, מסיטים את תשומת הלב שלו ממנו אל העולם שאותו ישאיר לבתו. נכון, הוא נחרד מזוועותיו גם באלבום הקודם, אבל הפעם הוא שואף להחריד אותנו. הוא עושה את זה נפלא כשהוא מחבר את טום ווייטס לקהלת ("עפר באדמה"), הוא מצמרר עד העצם ב"עד הנימים הדקים", כשהוא מדבר אל עומר אבו ג'ריבאן (שב"ח תושב עזה, שהופקר פצוע וחסר אונים ע"י שוטרים ישראלים בכביש 443, וכך מצא את מותו) בשם אומה מוכת טראומה, כשהוא מפרק את האהבה לרכיבים פנטסמגוריים ("התהום הגדולה הזו").

 

נהדר לגלות שירון שומר באלבום על כל הקרדיט שקיבל באלבום הקודם. הוא עדיין מלהטט בעברית ועוקץ אותה, אבל שומר על כבודה. הוא עדיין מקפיד הקפדה ראויה לציון על המבנה של האלבום כולו ועל המסע שהמאזין עובר בתוכו, הוא עדיין תופר לכל שיר תפאורה מדויקת ומחושבת, הוא עדיין מגיש תיאטרלי שמכלה את עצמו עבור היצירה והקהל, הוא עדיין מסרב להכנע לשבלונה של הפקה מעקרת וסאונד מלוטש ומסרס. לעומת זאת, הוא אמיץ יותר, כן יותר, ביקורתי יותר, מקצועי יותר ומושחז יותר. הוא מתחיל להצדיק את התופעה שכמה כבר כינוה "יהוא ירוניזם". תופעה שמגולמת במוזיקה שלו, אבל מוצאת ביטוי בכל הפקה שלו, בכל שיתוף פעולה יצירתי שלו, -בכל פעם שהוא עולה על הבמה ופותח את הפה.

 

 

האזינו לאלבום המלא: 


תגובות