אלבומים

The Ramirez Brothers - Who​?​You! - 2013

אלבום האולפן המלא השני מבית היוצר של האחים רמירז הוא ממתק מוזיקלי חדש ומרענן. כנסו לשמוע

מאת סער גמזו. 05-08-2013

תגיות: New, The Ramirez Brothers. Who​?​You!, Uzi Ramirez, Sefi Ramirez, Kitkit Ramirez, האחים רמירז, עוזי רמירז

 

עטיפת האלבוםעטיפת האלבום

 

על פי רוב, מוזיקאים לא רוצים להכניס אתכם אל מאחורי הקלעים. הם לא רוצים שתציצו לדינמיקה הקבוצתית שלהם בזמן ההקלטות, או לשתף אתכם בהומור שלהם. עובדה, הם עוטפים את המוזיקה שלהם בהפקה נקייה ומהוקצעת, כזו שמזכירה ניקיון יסודי לפני שמגיעים אורחים מיוחדים. הכל צריך להשמע מקצועי, מלוטש, עגול ונקי. זו אסתטיקת ההפקה השולטת היום. על הרקע האקלימי הזה פשוט תענוג לגלות שהאחים רמירז ממשיכים בשלהם. לא רק בהקלטה המשוחררת והמחוספסת שאפיינה גם את אלבומם הראשון, אלא בהזמנה המפורשת להיות חלק מהעולם שלהם, להכיר אותם באמת, גם אם זה רק קצת.

הקטע התשיעי באלבום נקרא The Phone Call והוא מעין ורסיה רמירזית לסצנה מסרט מנגה יפני. היפנית שלי אמנם לא מצוחצחת, אבל סביר להניח שמדובר בג'יבריש מוחלט עם אינטונציה יפנית מחופפת לחלוטין. הקטע הזה, דיאלוג בין שתי דמויות עם ליווי מוזיקלי מינימליסטי, שמונח באמצע האלבום הוא לא רק אתנחתא קומית. The Phone Call הוא האצבע המשולשת והחיוך של הרמירזים מול התעשייה הממוסדת. כל מה שבהפקה אחרת היה נחשב בזבוז משווע של שעות אולפן, הופך להיות אצלם לקטע עם פוטנציאל קאלטי מובהק, בעיקר במחשבה על הדרך שבה הוא יעובד להופעה חיה.

 

Who?You! הוא אלבום האולפן המלא השני של האחים רמירז, והוא נפתח במעין פעולת הסחה מבלבלת. שיר הנושא שפותח אותו מציג שוב את הטריו אבל לצד העלייה בשימוש בפדאל הווה-ווה (Wah wah) יש גם אוטו-טיון שהתלבש על השירה של עוזי. גם בהאזנה חמישית זה עדיין קצת מוזר. המשך האלבום כבר נשמע אחרת וחוזר אל החיבור הסגנוני בין רוקנרול, בלוז, ג'אז, Fאנק ואמריקנה צבעונית שהאחים מבצעים מעולה כל כך.

ההומור הרמירזי מוצג במיטבו בטקסט של Kitty Kitty Kitty עם הרפרנס לשיר של פיבי בשורה Kitty Kitty Kitty, I know you're feeling shitty. האחים לא מנסים לייצר עומק מזוייף או פסאדה של רצינות גם כשהם מבצעים קטע מלודי כמו The patience of the fisherman (שבו איתן "קיטקיט" רמירז תופס את מיקרופון השירה). השילוב הלא צפוי הזה, בין נגנים ורסטיליים ומעולים, לבין הקריצה וחוסר הרצון שלהם לקחת את עצמם ברצינות מדיי הוא לדעתי מה שהופך אותם להרכב מעולה, ואת האלבום הזה, כמו את אלבום הבכורה שלהם, לממתק מוזיקלי שיילך וישביח עם הזמן.

 

האזינו לאלבום המלא:

 

 

 

תגובות