אלבומים

בלונדי - יום הדין - 2005

הקומפקטים היו הכלי של בלונדי. איתם היא יצרה מוזיקה חדשה שמורכבת מאלקטרוניקה ומוזיקה ערבית מוזיקה ללא גבולות בעלת שפה ייחודית

מאת רוקי בי. 07-09-2005

די ג'י בלונדי היא אחת מהדמויות המעניינות בסצנת השוליים הירושלמית. בעלת פאב הרוזה שהיה מעוז המחתרת הקשה של העיר. ג'אמים קודרים ששילבו רעשים מתכתיים וכלים חיים.

בלונדי ניהלה את הפאב הופעות הכי קיצוני בישראל. המקום היחיד לשוליים של השוליים. המקום היחיד שנתן במה לקיצוניות הכי מטורפת. מוזיקלית גדלתי ברוזה.

תקלוט יכול להיות רצף של קטעים אחד אחרי השני ללא התערבות וללא מניפולציה שהדי ג'י מפעיל עליהם, רשימת השמעה. תקלוט יכול להיות גם יצירה מוזיקלית עצמאית שמשלבת בין שכבות מוזיקלית ויוצרת קולאז' רב פנים.

בלונדי הייתה בעיני לא די ג'ית במובן המקובל אלא נגנית קומפקט דיסקים. הקומפקטים היו הכלי של בלונדי. הכלי שלה ליצר מוזיקה חדשה שמורכבת מאלקטרוניקה ומוזיקה ערבית מוזיקה ללא גבולות בעלת שפה ייחודית.

באחד מימי העצמאות בתחילת שנות ה-2000 בלונדי פרסמה כרוז שכלל רק טקסט שבו הכריזה על סגירת הפאב הרוזה ביום העצמאות. היא הסבירה  שמדינת ישראל היא מבחינתה כוח כובש ומדכא והיא לא רואה לנכון לפתוח את הפאב ביום חג שהוא מבחינתה יום עוול. כיבדתי את המהלך וראיתי בו אומץ לב. רוב בעלי המקומות יחשבו על הכיס ולא על האידיאלים.

ביום העצמאות שאחרי הסגירה נערך ברוזה אירוע בשם: יום הדין שהתעסק ביום העצמאות מזווית ביקורתית.

בתחילת האירוע בלונדי הופיעה ביחד עם נבו סבוראי וגבריאל בן חורין מלהקת המחאה האגדתית ישראל בג'אם שכלל אלקטרוניקה וספוקן וורד בועט. לאחר סיום ההופעה בלונדי המשיכה בתקלוט לתוך הלילה, והצלילה שתשמעו היא יצירה מוזיקלית ייחודית.

להורדת האלבום חינם:

 

תגובות