אלבומים

Jack White - Blunderbuss - 2012

ג'ק וויט מוציא את אלבום הסולו הראשון שלו בו הוא נשמע כאילו הוציא אותו בעשור אחר (בקטע טוב)

מאת שחר זלצמן. 01-04-2012

תגיות: The White Stripes, jack white, 2012

תמיד ראיתי את ג'ק וויט כג'וני דפ של עולם הרוק. יש לו כמה מסיכות שונות, משתף פעולה עם אמנים רבים ומגוונים, הוא יכול להשתייך לכמה ז'אנרים שונים ויודע טוב מאוד לשלב ביניהם. במהלך כל שנותיו ג'ק שיחק עם מוזיקה בצורה הכי טובה שאפשר לעשות. הוא שילב רוקנרול, Pאנק, בלוז וקאנטרי וקיפץ בין להקות שבהם בא לידי ביטוי באופן שונה (גיטריסט, סולן, מתופף וכו') אך הבסיס היה דומה. 

עטיפת האלבוםעטיפת האלבום

 

באלבומו החדש Blunderbuss ג'ק אינו שם את הדגש על הסאונד "המלוכלך" של הדיסטורשן כמו שהרגיל אותנו ב  - The White Stripes, ואין כאן מישהו שיכול לנסות לגנוב לו את ההצגה הווקאלית כמו ב - The Raconteurs או ב - The Dead Weather ,כאן ג'ק נמצא בקדמת הבמה. אומנם בתחילת האלבום יש מספר שירים בהם ניתן בקלות לזהות את הסולואים המוכרים והממכרים של הגיטרה החשמלית מ - The White Stripes אך רוב שירי האלבום בעלי ניחוח של הקאנטרי הישן והטוב של נאשוויל, מתוכם יש כמה שירים, בהם ג'ק שר עם עוד בחורה, המזכירים את רוברט פלאנט ואליסון קראוס באלבומם Raising sand . שירים רבים עוסקים במה שמעסיק את חייו ברסיסי אהבה, קנאה ונשים וג'ק שר ומספר על זה בישירות או בעזרת מטאפורות.

"I want love to roll me over slowly, stick a knife inside me and twist it all around"

הרבה זמן אספתי שירים של ג'ק וויט לבד אם זה מאלבום הסאונד טרק של הסרט Cold Mountain ואם זה כל מני שיתופי פעולה או שירים בודדים וחד-פעמיים שג'ק הוציא במהלך השנים.קראתי המון ביקורות שונות על האלבום, אני אישית אהבתי מאוד, סוף סוף ג'ק וויט חוזר לקדמת הבמה ואני לא חושב שהוא הולך לרדת ממנה בקרוב. 

 

האזינו לאלבום המלא:

 

 

תגובות