אלבומים

PJ Harvey - Let England Shake - 2011

הדם שנשפך במהלך המלחמות של העשור האחרון מוציא מפיג'יי הארווי אלבום שמבסס אותה כאחת מאבני הדרך במוזיקה הבריטית לדורותיה

מאת עדי נוי. 01-01-2012

תגיות: PJ Harvey, אנגליה, 2011, England, פי.ג'יי הארווי

עטיפת האלבוםעטיפת האלבום

עולם המוזיקה לא משופע בהרבה נשים יוצרות, בטח באופן יחסי למין השני. הנתון הזה אוטומטית הופך את פי.ג'יי הארווי לאחת הגדולות בכל הזמנים. כשיצא האלבום הזה בפברואר 2011 הייתי סקפטי. לא בגללה, אני תמיד סקפטי כשמגיע אלבום חדש של אמן ותיק כי בדרך כלל כשהשיא מגיע מהר קשה להשתוות אליו. אבל מהרגע שלחצתי פליי הרגשתי משהו באוויר. כבר מהצלילים הפותחים את שיר הנושא של האלבום אפשר היה להבין שלא מדובר בסתם עוד אלבום. ההפקה המוזיקלית פסיכדלית מתמיד וגורמת לזעקת הדם שנשפך במהלך המלחמות של העשור האחרון, בעיראק ובאפגניסטן, להישמע באלבום הזה כזעקה של מדינה שלמה שמסרבת להכיר במציאות אליה נקלעה. אנגליה, כך לפי הארווי, נקלעה למציאות הזו בלי שהייתה מוכנה לכך. "המוות הוא בכל מקום" היא כותבת "כשגלגלת סיגריה, או סיפרת בדיחה, בצחוק ובמי השתייה". המוות נשכב סביבה והארץ האהובה הביאה אותה לומר שהיא לא יכולה להמשיך ככה. אז היא כתבה על זה אלבום שלם.

מהרגע שלחצי פליי בפעם הראשונה ועד שהאלבום הסתיים עברו רק 40 דקות, בסופן כבר הכרזתי שזה אלבום השנה, בלי להתחשב בעובדה שהשנה רק התחילה. כשהיא הסתיימה, הבנתי שלא רק אותי האלבום הזה, כמו המלחמות, תפס לא מוכן. הוא נבחר לאלבום השנה של הרבה מאוד מגזינים וזכה בפרסים נחשבים. אז את הסקפטיות השארתי בצד, זהו בלי ספק האלבום הכי טוב שלה מאז "Stories from the City, Stories from the Sea" ועוד אבן דרך חשובה בקריירה של מי שנולדה בעיירה קטנה בדרום-מערב האי הבריטי וגדלה להיות, הרבה גם בזכות האלבום הזה, אחת מאבני הדרך במוזיקה האנגלית לדורותיה. הדרך האנגלית, כך כתב רוג'ר ווטרס לפני הרבה שנים, היא דרך רצופה בייאוש. בסך הכול באנגליה הטמפרטורה נעה למעלה ולמטה כמו במזרח התיכון, רק עם הבדל של איזה 100 מעלות לטובתנו. כשכאן חם, שם קר. כשכאן קר, שם עוד יותר קר. "אנגליה" שרה הארווי, "את משאירה טעם מר".

 

 

 

תגובות