אלבומים

השמחות - אנשים מספרים - 2001

השמחות נשמעת באלבום הזה בדיוק כפי שצריכה להישמע המוזיקה הישראלית.

מאת ניר חסון. 01-06-2011

תגיות: ישראל ברייט, 2001, עובד אפרת, השמחות, אנשים מספרים

 

להקת השמחות, שאלבום הבכורה הנושא את שמה זכה להצלחה מסחרית ולהשמעות רבות ברדיו של הלהיטים "יהודה יהודה" ו"היו לי פעם חברים", לא ראתה את אותה ההצלחה באלבומה השני ”אנשים מספרים", שהוא לדעתי הטוב יותר מבין השניים. וחבל, כי חוסר ההצלחה הביא לפירוק הלהקה.

השמחות נשמעת באלבום זה בדיוק כפי שצריכה להישמע המוזיקה הישראלית: ערבוב בין מזרח- השירה של ישראל ברייט והדרבוקה של סמי ברדה, למערב- האקורדיון של ויטלי פודולסקי והכינור של סאניה קורטור. יש כאן טקסטים קלילים ("איזה יום היה לי סמואל"), לצד טקסטים עמוקים ואישיים יותר ("עכשיו אני זמר"); בלדות רומנטיות ומרגשות ("פרחים") לצד שירים מקפיצים ("השמן נהיה כריש"), ואפילו ישנם קטעים אלקטרוניים ואפלוליים יותר ("אסלי סוקוט"). הכול בשפה הכי ארץ-ישראלית שיש, ואין אדם מתאים יותר מישראל ברייט להנהיג להקה כזאת- הכתיבה שלו ישירה ופונה לקהל רחב של מאזינים, בדיוק מה שחסר בתעשיית הפופ המקומית. 

על הפקת "אנשים מספרים" אחראי עובד אפרת (חבר לשעבר בלהקת "הקליק" שגם הפיק מוזיקלית לאהוד בנאי), שנכנס היטב לראש של הלהקה, והשפעותיו האישיות ניכרות באלבום. זהו אלבום שהיה צריך לזכות בהצלחה, אלבום שהיה צריך ולהכתיב ולהשפיע על עתיד הפופ והמוזיקה הים-תיכונית בארץ בשנות ה-2000. חבל שזה לא קרה, כי הפופ הישראלי רק הפך מאז למשעמם וחד-גוני.

תגובות