אלבומים

Queens Of The Stone Age - Rated R - 2000

הספקטרום הרחב עליו פרושים השירים באלבום- מבלדות רגועות ועד כסאח בועט, יוצרים אלבום מגוון אבל שלם

מאת אהד ערד. 09-06-2010

תגיות: Queens of the Stone Age, 2000, Rated R

 

 

בפעם הראשונה ששמעתי שיר של Queens Of The Stone Age הייתי חייל. זה היה בשנת 2001, כשעוד לא היה יו-טיוב או מייספייס, והדרך שלי להכיר מוזיקה חדשה הייתה לקרוא עליה בעיתונים ולחפש אותה אחר-כך. ככה גם נתקלתי ב Rated R – אלבומה השני של QOTSA. לאחר שקראתי טור קצר בעכבר העיר עם אזכור של כמה שירים מהאלבום, והאזנתי להם, כבר ידעתי שאני צריך לשמוע את האלבום כולו.

בתור טירון בתותחנים, שמגיע הביתה פעם בשבועיים, היה לי מנהג להשאיר לאימא שלי פתק עם שמות של להקות ואלבומים, והיא הייתה קונה את אותם אלבומים ודואגת שהם יחכו לי כשאני מגיע הביתה לסופ"ש. כך היה גם עם האלבום הזה.

 

 

אמנם זהו האלבום השני של הלהקה, אך היה זה האלבום הראשון שלהם שאני הכרתי, וככזה, שמורה לו פינה חמה אצלי בלב. הספקטרום הרחב עליו פרושים השירים- מבלדות רגועות ועד כסאח בועט, מהקול הרגוע של ג'וש הום (או מארק לאנגן) ועד הצרחות של ניק אוליברי, יוצרים אלבום מגוון אבל שלם. יש בו שירים שאני יכול לשמוע כשאני עצבני וכועס, וכאלה שאני יכול לשמוע כשבא לי להירגע מיום מעייף. מיותר לציין שכחייל, זה לא בהכרח רעיון טוב כל כך לצלול לתוך אלבום שנפתח במילים "ניקוטין, ואליום, וייקודין, מריחואנה, אקסטזי ואלכוהול" – מילים שחוזרות על עצמן כמעין מנטרה שוב ושוב.

הגיטרות האלה, בשילוב עם היכולת ליצור שירים קליטים שנכנסים לראש ונשארים שם, נחרטו אצלי עמוק בתודעה, ועד היום זה אלבום שאני חוזר אליו פעם אחר פעם, מתענג על כל שיר ושיר. Quick And To The Pointless, הוא שיר מטריד ומהנה בו זמנית בעוד In The Fade הוא אחד השירים היפים שאני מכיר.

יש אלבומים שמתאימים לתקופה מסוימת בחיים שלך, ואחרי תקופה מסוימת הם הופכים לפחות רלוונטיים. Rated R הוא לא אחד מהם.

 

 

תגובות