אלבומים

Yuck - Yuck - 2011

אלבום שנהנה מהשפעות עבר, אבל יחד עם זאת יודע להישמע שונה בצורה כזו שנותנת לו צליל מרענן ועדכני

מאת אהד ערד. 12-01-2011

תגיות: 2011, yuck

 

 

מכירים את זה שאומרים שכל דבר שנחשב היום לאופנתי הוא בעצם מיחזור של משהו שהיה קיים פעם, לפני שניים או שלושה עשורים, רק טיפה שונה וקצת יותר עדכני? חלק קוראים לזה רטרו, וגם במוזיקה זו תופעה דיי מוכרת. ההסבר לזה הוא די פשוט, לדעתי: האנשים שעושים היום מוזיקה חדשה, מושפעים מהמוזיקה עליה גדלו לפני עשרים שנה. אם בעשור האחרון ראינו השפעות חזקות של אייטיז אצל הרכבים רבים, זה רק הגיוני שבעשור הקרוב יצוצו מלא הרכבים שההשפעות העיקריות שלהם הן מהז'אנרים והרכבים המזוהים עם הניינטיז.

Yuck הם הרכב כזה. מרגע שמתחילים לשמוע את אלבום הבכורה שלהם, קופצים לראש שמות כמו Smashing Pumpkins או Sonic Youth. הם אמנם בריטיים אך הם נשמעים אמריקאים לחלוטין. המוזיקה שלהם ממש מחזירה אותי אחורה 15 שנה, לתקופה בה רוב המוזיקה שהכרתי הייתה על טהרת הגיטרות-בס-תופים. אבל הסאונד של Yuck לא נשמע מיושן חס וחלילה. הוא נהנה מהשפעות עבר מצד אחד, אבל יחד עם זאת יודע להישמע שונה בצורה כזו שנותנת לו צליל מרענן ועדכני.

 

 

Yuck יודעים לתת בראש כשצריך, ויודעים גם להיות רגועים ושקטים. האלבום עולה ויורד ככה לכל אורכו, ובין הקטעים הרועשים עם הסאונד המלוכלך, מתחבאים להם קטעים איטיים ורגועים יותר. הקטע הארוך ביותר באלבום הוא גם זה שסוגר אותו (Rubber) – קטע שחומות של גיטרות מלוות אותו לכל אורכו, והסאונד בו הולך וגובר ככל שעוברות השניות, מעין יצירת מופת קטנה ממש שעושה לי נעים באוזן בכל פעם שאני שומע אותה.

אם הייתם מאלה שגדלו על צלילי הגראנג', ובא לכם לחזור קצת אחורה לאותה תקופה, כנסו לתוך האלבום הזה. יש לי הרגשה שתהנו.

 

תגובות