אלבומים

מאיר אריאל - פלוגה בקו (או לגמרי במקרה) - מתוך "ירוקות" 1987

אחד הטקסטים העמוקים של אריאל שמשתקף עד היום בחיי כולנו

מאת גיל מטוס. 06-08-2010

תגיות: מאיר אריאל, 1987, פלוגה בקו (או לגמרי במקרה), ירוקות

 

 

"אני רוצה לפגוש אותה פתאום במקרה, אחרי שכבר אשכח אותה כליל", שר מאיר אריאל בפלוגה בקו (או לגמרי במקרה), אחד משיריו היפים והרומנטיים. אך האבסורד הוא שכל עוד אהיה מודע לפגישה המקרית איתה, היא כבר לא תהיה מקרית. אתם יודעים, ככל שמתאמצים לשכוח כליל, זוכרים טוב יותר. 

בתחילת דרכה של פייסבוק כתבתי טור קצר על הקושי המתגבר לפגוש אותה פתאום במקרה. בפייסבוק, וברשתות חברתיות בכלל העבר שלך תמיד נמצא איתך, עולה ויורד בניוז פיד, עושה לייק ומעלה תמונות מחויכות מטיול בחו"ל – ילדה עם סומק, לחי, חן, גומות. ואתה תמיד מעודכן בזמן אמת – שומר על קשר, מקושר, מרושת. וכל האסונות הרי הולכים ללייק.

לא עבר זמן רב מאז שפייסבוק חדרה לחיינו ונראה שהמלכות הרביעית מחזון דניאל רק מתחזקת - קרניים שולטות רחוק, עיניים מבצבצות מכל אייפון. החיים שלנו עברו מהקופסה בחדר אל המכשיר הקטן בכיס והאצבעות כבשו את המרקע. המכשיר הנייד שלנו חכם מדי, הוא לעולם לא ישכח אותה כליל. שלא לדבר על לפגוש אותה במקרה, עכשיו כששניכם מבוססי מיקום, משגרים קווי אורך ורוחב, ממירים נקודת ציון בצ'ייסרים ומחשבים מסלול מחדש. המקריות שייכת לעבר. היא באג בלתי נסבל בתקופה שבה המספרים שולטים בחיינו. לעזאזל עם המתמטיקה!

 

השיר מבוצע לייב:

 

ועכשיו מגיע תורם של הנרקיסיסטים להסביר לנו שזו לא הטכנולוגיה אלא מה שעושים איתה. שעדיין אפשר לפגוש אותה פתאום במקרה אם רק נתנתק לרגע. אתה יכול להסתיר אותה, להוריד אותה מרשימת התפוצה, להכניס אותה למעגל כזה ולהוציא אותה מאחר, אך אתה לא יכול לשכוח אותה כליל.

מאיר הבין זאת היטב. חוסר היכולת לשכוח מתחיל בחומרה שבה צייד אותנו הטבע, יורד אל המסך וחוזר אל החומרה.דומה שמכריז- לא תתפוס אותי. ואולי בגלל זה בבית האחרון הוא כבר לא מסתפק ברצון לפגוש אותה במקרה, אלא מצהיר שהוא הולך לפגוש אותה. במקרה. היכן? במקום טוב מאוד שבו אפשר להיפגש לגמרי במקרה.

-היא בדיוק צייצה שהיא בסרט. 

 

תגובות

  • מעולה!

    בהחלט אחד משיריו הטובים (ביחד עם עוד רבים). אהבתי מאוד!

    ערן, 23-07-2011 20:18