אלבומים

Nirvana - Bleach - 1989

אלבום אגרסיבי ומלוכלך שסיפק לעולם הרוק את הבעיטה בתחת שהוא כה היה צריך לקבל

מאת בן אליעד. 07-12-2010

תגיות: Kurt Cobain, גראנג', Nirvana, 1989, Bleach

 

צריך הרבה מאוד סבלנות בכדי לצלוח את Bleach, אלבום הבכורה של נירוונה, מתחילתו ועד סופו. כנראה שזאת גם אחת הסיבות שהוא קצת נשכח בצילו של Nevermind, ונחשב בעיניי רבים ממעריצי הלהקה לאלבום החלש ביותר של קורט קוביין וחבריו. מצד שני, זה מאוד לא הוגן לנסות להשוות בין השניים מכיוון שמדובר באלבומים שבמהותם, רחוקים זה מזה שנות אור.

Nevermind, הוא תוצר של הפקה משויפת ומהוקצעת היטב, עם שירים שנכתבו בהשראת הפיקסיז, ונעים על המבנה הידוע של בית שקט- פזמון רועש- בית שקט- פזמון רועש. Bleach לעומת זאת, נמצא על הצד השני של המתרס עם סאונד אגרסיבי, גיטרות מלוכלכות מלוות בדיסטורשנים והפקה על סף האלתור. מרבית השירים הוקלטו בהשפעת להקות כמו המלווינס, בלאק פלאג ומאדהאני, על פורמט של בית רועש- פזמון רועש- בית רועש- פזמון עוד יותר רועש. בקיצור, גראנג' במלוא מובן המילה. אמנם מעט גולמי, עם יכולות נגינה לקויות בלשון המעטה, אבל זה גם חלק מהיופי שטמון באלבום הזה.

 

 

 

30 שעות נדרשו לנירוונה כדי להקליט את Bleach, בתקציב "עתק" של 606.16 $. מכיוון שחברי הלהקה היו תפרנים, גיטריסט בשם ג'ייסון אוורמן הציע לשלם מכיסו את הוצאות ההקלטות לאחר שהתלהב מדמואים של הלהקה. כאות הוקרה על מימון התקליט אוורמן קיבל קרדיט כנגן באלבום וזכה אפילו להופיע על עטיפתו, למרות שכלל לא היה מעורב בהפקתו.

מלבד Love Buzz, גרסת כיסוי ללהקה הולנדית בשם Shocking Blue, כל שירי האלבום נכתבו בצורה ספונטנית למדי וללא תהליך כתיבה ארוך ומייגע. קוביין עצמו סיפר כי לא ייחס יותר מדי משמעות וחשיבות לטקסטים באותה תקופה. כל מה שרצה לעשות היה להוציא את התסכול שלו, כאשר מרבית השירים נכתבו בלילה שלפני הקלטתם. התוצאה היא אלבום מלא שירים לא ידידותיים, מלאי כעס וזעם של קוביין על עצמו ועל הסביבה. שירים כמו Blew ,Scoff וגם Mr. Mustache שנבע מתוך תיעוב להתנהגות מצ'ואיסטית. School נכתב כביקורת על התנהלות הלייבל Sub-pop בו הייתה חתומה נירוונה, ועל סצנת הגראנג' בסיאטל שבה חש קוביין אאוטסיידר. תחושה שהייתה מוכרת לו מאוד והחזירה אותו לילדותו העצובה באברדין, כנער דחוי וכקורבן להתעללויות בתיכון.

 

\

 

מבין כל שירי האלבום בולט שיר אחד, נטול סרקזם. שיר מתון יחסית בהשוואה לאגרסיביות השוררת בשאר השירים באלבום, השיר About a girl. בשיר הזה, קוביין התנסה לראשונה עם כתיבה קלילה והלחנת מלודיות פופ. השיר עצמו נכתב לאחר שקוביין האזין בלופים ל-Meet The Beatles והוא מהווה דוגמא מושלמת לפוטנציאל הגולמי שהיה טמון בקוביין ככותב שירים באותה התקופה. כותב שטרם התחיל לנצל את היכולות שלו.

Bleach הוא ללא ספק האלבום הפחות מוערך ומוכר של נירוונה, אך אין לכך בעצם שום הצדקה אמיתית. מעבר לזה שמדובר באלבום גראנג' טוב, זוהי פיסת היסטוריה חשובה וחלק בלתי נפרד בתהליך האבולוציוני של נירוונה. תהליך שהפך את הלהקה מלהיות עוד אחת מיני רבות שפעלו בסיאטל בסוף שנות ה-80, לבעיטה בתחת שהרוק'נרול היה כה צריך באותה תקופה. לתופעה פורצת דרך ששינתה את תרבות הפופ לאין שיעור.

 

תגובות

  • תודה

    כתבה מרתקת, mind opener, בהחלט מגיע לנירוונה היכר ניצחי בתחום המוזיקה המערבית

    TheNeverEndingDancer, 08-04-2011 19:40