אלבומים

אהוד בנאי - קרוב - 1989

אלבום שמכיל בתוכו זרעים לכל העשייה המוזיקלית שלו שעתידה לבוא

מאת סער גמזו. 14-10-2010

תגיות: פולק, רוק, קרוב, אהוד בנאי, 1989

 

אף אחד לא סיפר לאהוד בנאי שיש כזה מושג שנקרא "משבר האלבום השני". אחרי היציאה של "אהוד בנאי והפליטים" הוא עדיין לא הרגיש חלק מהסיפור. לבחור בן ה- 34 קצת קשה לעכל שההצלחה הגיעה והנה הוא הופך לכוכב. עד אלבום הבכורה אהוד יצר מוזיקה מתוך כוח פנימי שבער בו, ומתוך אמונה תמימה שבסוף זה יעבוד (לא בטוח שהתחושה הזו התפוגגה אצלו אי פעם). אל "הפליטים" הוא הביא המון לונדון, המון דילן, המון מחאה, המון זעם כבוש, המון יוסי אלפנט והמון רוק. כשניגש לעבוד על האלבום השני, כל אלה זזו קצת הצידה.

"קרוב" הוא אלבום עצמאי בדיוק במידה שהוא המשכו הישיר של האלבום הראשון. הוא ממשיך לבסס את הסאונד המובחן של בנאי, הוא מחזק את האחיזה שלו במחוזות המזרחיים של הרוק, הוא עדיין נודד (בעיקר בעזרת המחשבה) למקומות רחוקים בזמן ובמרחב, הוא בשום אופן לא עושה קולות של משבר. הוא נותן פתח הצצה מרתק לאהוד בנאי שהגיע לגבעתיים בגיל ארבע מירושלים, הוא מחבר בין להיטי ענק (כולם יודעים, רוחות הצפון) לבין קטעים אבסטרקטיים וניסיוניים יותר (האגס 1, כל הלילה על האש), הוא ממשיך להתפשט בתוך החלל כדי להבין כמה נפח הוא יכול לתפוס בתוכו.

 

 

ב"קרוב" יש אינדיאנים סביב מדורה ויש גם סעודת שבת, יש טיול נפלא דרך עיניו של בנאי במחוזות ילדותו, יש קסם ירושלמי אבל גם קוסמופוליטי, יש לבנה משמעותית בבניין הסאונד של הרוק הישראלי, יש תמימות שלעולם לא תאבד, יש אמת שקשה לברוח ממנה. ב"קרוב" אהוד בנאי החליף את משבר האלבום השני באלבום נבואי כמעט, שמכיל זרעים לכל העשייה המוזיקלית שלו שתבוא אחריו. 

 

תגובות