אלבומים

Anna Calvi - Anna Calvi - 2011

בצל אלבומה החדש של פי.ג'יי. הארווי, מוציאה יוצרת צעירה ומוכשרת את אלבום הבכורה המבטיח שלה

מאת אמיר עטר. 01-03-2011

תגיות: rock, PJ Harvey, Female, רוק נשי, 2011, Anna Calvi


 

אנחנו אוהבים תבניות, עם תבניות המוח שלנו עובד בצורה יותר יעילה. ברגע שאנחנו מזהים תבנית אנחנו יכולים להרגיש בטוחם יותר ולהיות פחות מאוימים מכך שאנחנו בעצם נמצאים על קרקע לא מוכרת.
כשאנו נתקלים בסולנית דומיננטית ומצודדת שאוחזת בגיטרה ואינה מתביישת לחולל איתה מהומה לא קטנה, או ישר מנסים להשוות אותה למשהו שאנחנו מכירים. ההשוואה הראשונה והמתבקשת במקרה של גיבורת הגיטרה החדשה שלנו היא כמובן פי.ג'יי. הארווי.
ההשוואה מתבקשת מכמה סיבות. שתיהן אנגליות שהחלו את הקרייה שלהן בשנות העשרים המוקדמות ומשכו אליהם את אור הזרקורים חיש מהר. שתיהן כותבות את הטקסטים של עצמן ומופיעות עם טריו עוצמתי על הבמה ואלבומי הבכורה של שתיהן הופקו על ידי המתופף המוכשר רוב אליס.

 


אז מדוע בעצם שווה לתת לאנה הצעירה צ'אנס ולא להשקיע יותר זמן עם האלבום החדש של פי.ג'יי? 

אם אתם מתגעגעים לסאונד המוקדם והגולמי של האלבומים הראשונים של גברת הארווי, תוכלו למצוא מפלט חם באלבום הבכורה המרטיט הזה. הפקתו מאד בסיסית ושומרת על סאונד רזה של גיטרות, תופים, באס ואולי אורגן אוויר מזדמן. אליס, המפיק מכיר היטב את הפורמט הזה ויודע לעשות ממנו מטעמים. מקטעים אנרגטיים סוחפים כמו Blackout, Suzanne And I ועד לקטעים מלאי רגש ואווירה כמו Desire ו-No More Words. נגינתה הווירטואוזית של אנה על הגיטרה נוגעת לרגעים במחוזות הפלמנקו הספרדיים וברגעים אחרים מזכירה את הרוקבילי האפלולי של טום וויטס והגיטריסט שלו מארק ריבּוֹ.

אם יש לכם עדיין ספקות לגבי האלבום הזה, כל מה שנותר לעשות הוא לראות את הגברת הצעירה בפעולה על הבמה. הכריזמה, הנוכחות והקול המדהים שלה יעשו את השאר.

תגובות