אלבומים

Albert king & Stevie ray Vaughn - Live in Session - 1983

המפגש בין השניים יצר אינטראקציית בלוז נדירה

מאת זיו קרויטורו. 18-05-2010

תגיות: Albert king, Stevie ray Vaughn, Live in Session, 1983

 

לא פשוט להיות שמאלי בעולם שנע בכיוון השעון, ידיות של כלים מחליקות מהיד, בלימודים אחת לחמש פעמים לא יהיה לך איפה לשבת בכתה ואם אתה ילד שחור בשנות ה30' בארצות הברית אז אולי זו הדאגה האחרונה שלך.
אלברט קינג היה איטר, ומהגיטרה שהוא הרכיב מאיזו קופסת גפרורים אי שם ממזרח למיסיסיפי הוא למד לנגן כמו כולם רק הפוך (יד ימין על הגשר, וסדר המיתרים הפוך) "מלמעלה למטה, ומימין לשמאל".

ב1983 סטיבי ריי ווהן היה רגע לפני הוצאת אלבומו Texas Flood והשתתפות באלבום Let's Dance של דיוויד בואי, וכבר אז היה נחשב לסנסציית בלוז.
במפגש בין השניים קינג אמר לסטיבי שרוב נגני הגיטרה שהוא שומע כיום מצטיינים בטכניקה אבל מנגנים בלי נשמה, אבל לך סטיבי הוא אמר, יש את שניהם.

התו הראשון בדיסק שייך ל Stormy Monday המעולה, מורגשת בו מאד גישת "פחות זה יותר" של אלברט במשיכות עדינות וקצרות של התווים. השיר הבא הוא היחיד שסטיבי שר באלבום, והוא תוצאה של בקשתו של אלברט מסטיבי לנגן את "הדבר הקצבי הזה שהשמעת לי מקודם".
בשלב הזה הכול עוד תמים. אלברט וסטיבי מתחילים לנגן ואלברט כמנהגו במקביל מתחיל לדבר. הוא מספר איך בוקר אחד מתישהו ג'ימי והוא רצו "לעשות בלוז", אבל אלברט אמר לו שאי אפשר לעשות בלוז בלי המלכה. אז הם קראו לג'ניס להצטרף. וכך נוצר לו Blues At Sunrise. סטיבי ואלברט בתפארתם מבחינת נגינה, ישנה השתדלות חוזרת ונשנית להאט את הקצב, להתאפק מלשחרר רסן לאצבעות על המיתרים עד שלבסוף זה כבר לא מחזיק וגהנום חשמלי משתולל ביניהם.


אחרי נקודת השיא הזו מתחיל האפילוג Overall Junction, רצועה שבה אלברט וסטיבי עדיין מפעילים את כל התותחים הכבדים בנגינת בלוז עוצמתית ונטולת שירה. לאחר מכן  ביצוע נפלא ל Matchbox Blues הוותיק שמקורו מאחד אבות המזון של הבלוז - ג'פרסון "בליינד" למון.
המפגש מסתיים בהטפת מוסר חשמלית עם Don’t Lie To Me. בכל כיפוף של מיתר, נוצר איזון בין הניסיון של קינג והכריזמטיות של סטיבי.

מישהו פעם אמר לי שלבלוז הזה אין רחמים למאזין, שום התחשבות והוא צודק. ותענוג שזה ככה.

תגובות