אלבומים

The Streets - Computers & Blues - 2011

רלוונטי מתמיד: אלבום חמישי ואחרון למייק סקינר

מאת אסף בן-קרת. 01-12-2010

תגיות: The Streets, 2011, Computers & Blues, Mike Skinner

 

האלבום החמישי של מייק סקינר הוא גם האחרון תחת השם The Streets. לאן ימשיך מכאן? לא ידוע, אבל לבל נדאג לעתיד. שלוש שנים אחרי אלבומו הגרוע ביותר Everything Is Borrowed, בו הוא עטה כסות נביא-ניו-אייג'-חנטריש, ושש שנים אחרי האלבום The Hardest Way to Make an Easy Living, בו סקינר חגג את שכרון ההצלחה, הכסף, הקוק, הכוסיות והאגו, אפשר לומר שסוף סוף הוא חזר לעצמו באלבום החדש.
לפני כמעט עשור, כאשר פרץ עם אלבום הבכורה המונומנטלי  Original Pirate Material, היה ברור כבר ברגעים הראשונים שמדובר בכישרון מיוחד. השירה האורבנית של סקינר, הזעם והזוהמה, המודעות העצמית, האינטליגנציה הרגשית, ההתפלשות בזבל, הניכור העירוני, השעמום המכרסם וחוש ההומור החד והדק סימנו אותו כאחד הקולות הבולטים שיצאו מבריטניה בשנים האחרונות ולא בכדי. כשהוציא את אלבומו השני, המוזיקה היתה אמנם פחות מגניבה וקופצנית, אך המסר היה זועם יותר, ריאליסטי יותר, ממוקד יותר וגם כואב. הנה עכשיו, כשהוא בן 32, הוא משלים מעגל.



Computers & Blues מתכתב עם שני האלבומים הראשונים שלו, אך נותר רלוונטי מתמיד: סטטוס מערכות יחסים בפייסבוק, קריצה אחרונה ומזלזלת אל עולם הזוהר, הסטירה לפנים שהחיים העבירו לו והחזירו אותו אל הצד של הטרובדור המודרני, הפחד מאנשים, מעצמו, מיחסים, הידיעה שהכל בר חלוף ותם עידן הנעורים ממקמים את סקינר בעמדה שכעת הוא "בוגר". זו קטילה בדרך כלל, אבל הפעם סקינר מפוכח מתמיד ויוצא לסיור אחרון בג'ונגל המצחין של הממלכה המאוחדת.
באלבום יש קטעים להיטיים יותר, הקליטים, המקפיצים והגרוביים, לצד יקטעים חופרים יותר- ביטים שהתבשלו על אש קטנה ונמוכה מידי. הכל נשמע DIY אבל מהוצע. אין ספק שיש לאלבום הרבה משקל שמתמקד כולו בליריקה. יש לא מעט שירים בולטים: Lock The Locks, שיר הפרידה האולטימטיבי מהאלטר אגו של העשור האחרון, Going Through Hell אמבטיה אחרונה בזוהמת הברנז'ה, OMG המשעשע והעגמומי, Soldiers הפוליטי ויש עוד. גולת הכותרת היא Bleep On The Screen. סקינר עומד להיות אב בקרוב, והשיר נכתב על אותן נקודות פיקסלים קטנטנות על מסך האולטרה סאונד, שבקרוב יהפכו בן אדם אמיתי. זהו שיר האהבה לבן שעוד לא נולד הוא אחד מהשירים היפים והמרגשים שכתב בכל הקריירה שלו.




סקינר לא בהכרח הביא מהפכה לעולם המוזיקה, אם כי גם על אמירה זו ניתן לחלוק. מה שבטוח הוא שלמרות ועל אף הירידות והעליות בקריירה המעניינת שלו בעשר השנים האחרונות הוא מעולם לא איבד צלם אנוש או את האמת הפנימית שלו. אם הסכמנו ללכת עם האמת הזו או לא, היא ענייננו הפרטי. אלבום ראוי ביותר לסיום פרק משמעותי בחייו, ולא נותר אלא להתענג על הרגע ולאחל בהצלחה בעתיד.

 

תגובות