אלבומים

Baths - Cerulean - 2010

כשף הלאבסטפ האחרון

מאת שרין לוי. 13-02-2011

תגיות: אלקטרוני, 2011, Baths

 

כמו הרבה ילדים, גם וויל ויזנפלד העביר כרבע מילדותו באמבטיות קצף חמות. שעות היה יושב, טבול כמו פונדו עד הצוואר במים החמימים ומתנקה מהיום שהיה, עד שהיה מגיע לשלב של "עור סבא" בכריות האצבעות (הסימן שהגיע הזמן לצאת). כמה שנים לאחר מכן ויזנפלד מקליט אלבום בכורה תחת שם הבמה באט'ס (אמבטיות). השריטה של ויזנפלד הפכה לכל כך עמוקה, שגם לאלבום הוא קרא בשם סרולין, על שם הספקטרום של גווני הכחול.

ויזנפלד, בן 21, נראה כמו טדי-בר, היפסטר שמנמן ומתוק עם משקפיים. מגיל ארבע הוא אמנם מנגן על פסנתר, אבל החליף אותו די בקלות בלפטופ ומיקסר כאילו היו האיברים התותבים שלו. ויזנפלד בורר ננו-ז'אנרים תחת מטריית הצ'ילווייב ומשפצר אותם צעד קדימה: הדאבסטפ הופך ללאבסטפ, הגליצ' נהייה גליצ' הופ, והלאוו-פיי לגלואוו-פיי. סרולין מתגלה כאלבום אנושי, פגיע ורומנטי, שמזפזפ בין מלנכוליות מינימאלית לאופטימיות שובבית. אלבום ורסטילי שאפשר לשמוע עם הקימה ביום וללכת לישון איתו בלילה. בדרך אפשר גם לרוץ איתו.

סרולין מתגלה בבטן האדמה של הבלוגספירה אחרי חיפושים קדחתניים, אחרי שעות של שמיעות והורדות חינם לחינם, כמו אבן יקרה. באט'ס ירש את המסתוריות של בוריאל, הסקסיות של מום, התשוקה של פאשן פיט, החום והרגש ומעט מהמראה של הוט צ'יפ. נער האמבטיה מאל.איי דחס הקלטות של גיטרה חשמלית עד שנחלב ממנה סאונד דומה לזה של סיטאר, פיסות פסנתר שיוצרות את הדרמה, ובייס-דראם וסנר שנותנים את הקצב שמנדנד למאזין את התנוך. כל זה נדחק למתחם של צלילים אלקטרונים צפופים וניסיוניים מחד, ומלודיה שקורצת לאלמנטים פופיים בליווי קולי של ויזנפלד. 


Animals, הוא שיר שעשועים עם סמפולי קולות של ילדים שמתחקים אחר קולות של חיות. 3>, הרצועה הרביעית, עוסקת באהבה אסורה, וב- You’re My Excuse to Travel הוא שר: "I love you enough to drive like an hour from wherever I am to be with you". כמו גם בקטע האקסטאטי Plea, שבו הוא שב ושר על ההזדקקות להיות נזקק לאהבה:"אַת כל הצבעים / איך אני בלתי נראה / תאמרי לי שאת צריכה אותי."

הופעה חיה של באט'ס אמורה להיות חוויה שמצמיחה חוש חדש. הילד משתלט על ארבעה ערוצים; ביט נמוך, גבוה, בייס-ליין וקו מלודי, ובמקביל הוא מעמיס את האפקטים בטמפרטורות שונות - כך שכל קטע שמנוגן הוא חד פעמי. האצבעות של באט'ס כבר לא מקומטות, הן בוערות - בימים אלה הוא מוציא אלבום חדש, תמרור לכיוון משהו שהוא מעבר לאופק. כן, האופק כבר כאן, ואם קשה לכם לראות אותו בגלל אדי האמבטיה, אז פשוט תקשיבו.

 

תגובות

  • כתוב מצויין

    LHV, 14-02-2011 00:43

  • אכן ביקורות שכתובה בצורה טובה

    כזאת שלא מתפלצנת יתר על המידה, ועדיין מספיק מורכבת ופשוט עושה חשק להאזין .. שזה בדיוק מה שאני עושה עכשיו. :) כיף

    שיר , 15-02-2011 13:21

  • האלבום של 2010!

    האלבום המפתיע והמוצלח של 2010 לטעמי... הביקורת כתובה נהדר!

    אמיר, 03-04-2011 21:49