אלבומים

Unkle - Where did the Night Fall - 2010

קולות ששוחים בריוורב וליינים צפופים של בס

מאת עודד יואל. 14-02-2011

תגיות: 2010, Unkle, אלקטרוני

 

מה קורה כשאתה אוסף הרבה סופרסטארים לקבוצה אחת ונותן להם לעשות את מה שהם יודעים?

הרבה פעמים אתה מקבל כמה מהלכים טובים אבל גם מאבקי אגו ותוצאה כללית מאכזבת (ע"ע מכבי תל אביב עונת 2005-6). זה בערך מה שקרה עם Unkle באלבומים הראשונים שלהם, בהם ג'יימס לאוול ודי.ג'יי שאדו (כוכבי טריפ הופ בפני עצמם) אירחו את מיטב כוכבי הבריט-פופ. היו כמה שירים מצויינים אבל לאלבומים היה חסר מיקוד. בין בלדות ארוכות עם ריצ'רד אשקרופט ותום יורק לפיסות אלקטרוניקה קצרות ומשוננות לא כל כך הבנו מיהם Unkle האלה ומה הם מנסים בדיוק לעשות. לדעתי עד עכשיו הם באמת זרחו בהופעות החיות After Dark ו-Big Brother is watching. שם הם ויתרו על המלנכוליה הבריטית והתרכזו בלהגיש סט טוב.

 

 

באלבום החדש שלהם הם הצליחו להעביר את המסיבה לאולפן. ההרכב שוב השתנה קצת (בפרונט עדיין לאוול), אך בגרסת 2010 Unkle מגיעים עם גיבוי של להקה חיה ששומרת על קצב גבוה וטון אחיד לאורך כל הדיסק. הם מארחים קבוצת אמנים מגוונת ומוכרת קצת פחות מבעבר וכל אחד מהם מוסיף את הגוון שלו מבלי להשתלט. אחרי אינטרו קצר, Sleepy Sun  פותחת ב-Follow me down שהוא מעין הזמנה לצלילה לתוך האלבום. אם רק תיענו להזמנה תמצאו שהדיסק כבר ימשוך אתכם קדימה מעצמו. Unkle שומרים על אווירה מעושנת עם הרבה אפקטים, קולות ששוחים ברוורב וליינים צפופים של בס שדוהרים קדימה. הפעם, בניגוד לאלבומים הקודמים, אין הפתעות, רק מוסיקה משובחת. זה אלבום שכדאי לשמוע אחרי מסיבה באזור המוסכים. האלבום ממשיך את הבאז של המסיבה עד שמגיעים הביתה.

Where Did the Night Fall? איפה נפל הלילה? לאן נעלם הערב? אלו השאלות שמהדהדות לפעמים בראש כשאתם נוסעים הביתה, קצת לפני הזריחה. השירים באלבום הם התשובות, רסיסים של הלילה שהיה. Heavy Drug הוא שיר לאלה שצרכו קצת יותר מידי ועכשיו שוכבים במושב האחורי במצב הכרתי מעורפל. The Runaway הוא שיר שמוקדש להיא שאמרה שהיא תפגוש אותך שם אבל בסוף לא הגיעה, או אולי לזאת שנעלמה לפני שהשגת את מספר הטלפון שלה. אנרגיה אפלה מלאה בביטים ממשיכה עד השיר האחרון שם היא מפנה את הבמה לקולו הצרוד של מארק לאנגן שמפטיר: "Another Night Out", שיר ערש שכולו דעיכה איטית אל השינה. לילה טוב.

 

תגובות

  • האמת? לא נפלתי מהאלבום הזה כמו מהקודמים

    חסר בו משהו אמיתי יותר כמו שהיה בקודמים. זו דעתי

    Zohar, 15-02-2011 03:23

  • להגיד על Psyence fiction שהוא לא ממוקד

    זה כמו להגיד על 106fm שהם לא מבינים במוסיקה אלטרנטיבית. זה אלבום מבריק מתחילתו ועד סופו, שמתאר סוג של מסע בין הרגשות של האדם (קצת כמו דארק סייד, אבל לא רק בנושא הפחדים) והחיסרון היחיד שאני מכיר בדיסק הזה הוא שיש את הרצועה האינסטרומנטלית be there במקום הגרסה עם איאן בראון... אבל חוץ מזה, תמיד חדשות טובות לשמוע על עוד אלבום של UNKLE

    דני, 18-02-2011 00:49