אלבומים

Cee-Lo Green - The Lady Killer - 2010

שדרני קול הקמפוס מסכמים שנה. עימות חזיתי עם אהבות נכזבות מן העבר

מאת ליאור שיינברגר. 28-12-2010

תגיות: היפהופ, כבשה שחורה, מדברים אל הקיר, 2010, סיכום שנה

 

נתחיל מהסוף: אני משוחד. עוד בטרם שמעתי רצועה אחת מ-The Lady Killer, אלבומו האחרון של סי-לו גרין, ידעתי שמצפה לי הפתעה נעימה. נחשפתי לגאון המוסיקלי הזה ב-2004 כשיצא אלבומו השני: Cee-Lo Green... Is the Soul Machine. כבר בהאזנה הראשונה חטפתי מכה לא ברורה בעור התוף, כשמחשבה אחת רצה לי בראש: 'וואו, איזה קול!' באותו אלבום סי-לו הפציץ כאילו אין מחר; אירוחים בלתי נשכחים של פארל ולודקריס, הפקות של טימבלנד (לפני שהוא התקלקל), הנפטונז ודי ג'יי פרימייר, יחד עם קולו הבלתי נשכח של סי-לו עשו את העבודה והאלבום הפך לאחד החביבים עליי.

ב-2006 נתקלתי באותו אפקט בדיוק כשיצא St. Elsewhere המעולה, אלבומם הראשון של נארלס בארקלי והתוצאה הכי מהנה משיתוף פעולה פורה בין סי-לו גרין לדיינג'רמאוס (בכלל, עושה רושם שכשדיינג'רמאוס מתערב בפרוייקטים, אי אפשר להפסיד: כשהוא נכנס לשיתוף פעולה עם ג'יי זי וקיבלנו את האלבום האפור, כשהוא נכנס לשיתוף פעולה עם דיימון אלברן קיבלנו את הגורילאז וכאמור, כשהוא נכנס לשיתוף פעולה עם סי-לו קם לו הצמד נארלס ברקלי). Crazy, הלהיט הכי גדול מאותו אלבום, לא הפסיק להתנגן בתחנות הרדיו השונות אבל עשה רושם שסי-לו עדיין לא זוכה לכבוד המגיע לו. גם ב-2008, כשיצא The Odd Couple, אלבומם השני של נארלס בארקלי, שכלל שירים כמו A Little Better  ו-Who's Gonna Save My Soul המעולים, זכה לחשיפה מצוינת אבל הזרקור עדיין לא היה על סי-לו.

ואז הגיע Fuck You. אם אחד מקוראי שורות אלו לא זמזמם לעצמו את Fuck You (או Forget You בגרסה המעודנת יותר), אני מוכן לאכול את הכובע. השיר, שגם היה הסינגל הראשון מתוך האלבום החדש, העיף אותי (וכל מאזין פוטנציאלי) למסע ישיר יחד עם סי-לו בעימות חזיתי מול אהבות נכזבות מעברו. תחילה על רקע מילים מתחלפות (בקליפ הראשון שדלף לרשת) ומאוחר יותר באחד הקליפים היותר חביבים שצפיתי בהם מעודי, בו אנו רואים את סי לו עובר בין תקופות שונות בחייו וממש כמו השיר, נדמה שהקליפ נוצר בשנות ה-70 העליזות.

הכישרון הגדול של סי-לו טמון בשילוב המדויק הזה בין כתיבה כנה וקורעת לב, לשירה בקול ייחודי שבולט מעל כולם ואת כל זה הוא עושה בלי ליפול לקיטש דביק. גם כשהוא שר בלדות מרגשות כמו: No One's Gonna Love You (קאבר מצוין ללהקת האינדי Band of Horses ולטעמי השיר הטוב ביותר באלבום), או Fool for You (יחד עם פיליפ ביילי המעולה), הוא מצליח לרגש בדיוק במידה הנכונה ולגרום למאזין להזדהות איתו ללא עוררין.

הקטעים השונים באלבום, גם הקודרים שביניהם, מזכירים לי שירי אהבה מתקופות תמימות יותר, בהם הכל היה פשוט וטוב. It’s Ok, הסינגל השני מתוך האלבום הוא דוגמה מצוינת לכך. ממש לאחרונה הפך סי-לו לסבא, בגיל 35, כאשר ביתו החורגת בת ה-20 ילדה את בנה הבכור (שיחק אותה הסבאל'ה), כשהפעוט הקטן יתקשה להירדם, כל שעליו לעשות הוא להשמיע לזאטוט כמה משיריו השקטים יותר כדי לשלוח את האחרון לישון עם חיוך. ומה אתכם? השיגו לעצמכם את האלבום, הכניסו אותו למערכת ותראו איך הוא מצליח להשכיח מכם את הצרות ולהתמזג עם המוסיקה בצורה מושלמת כשחיוך ענקי מרוח לכם על הפנים.

 

 

בחרו את עשרת האלבומים שעשו לכם את השנה


תגובות

  • מוזיקאי אמיתי

    אני זוכר אותו עוד מימיו בניינטיז עם הגודי מוב, כשהם היו הבשורה החמה מהדרום. אל נארלס בארקלי לא התחברתי אבל אין ספק שאת המעבר החד הוא ביצע בהצלחה והוכיח כי הוא מוזיקאי ואמן מעל הכל. ועכשיו נתת לי חשק לשמוע אותו שוב

    חסון, 29-12-2010 10:55