אלבומים

Cee-Lo Green - The Lady Killer - 2010

אותה גברת אמנם שינתה אדרת, אך היא עדיין הורגת

מאת אור בן - דוד. 01-12-2009

תגיות: גרוב, סול, פאנק, היפ הופ, 2010, Gnarls Barkley, Dangermouse

 

תומאס קאלאווי, הלוא הוא Cee Lo, התחיל את דרכו כראפר בהרכב הדרומי Goodie Mob בשלהי שנות ה-90, צמח ולבלב בדרך ארוכה ועמוסה מוסיקה איכותית ביותר. ב-2002 הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו Cee Lo Green and His Perfect Imperfections ואחריו בשנת 2004 את Cee Lo Green... Is the Soult Machineבשיתוף פעולה עם מיטב המפיקים כמו Timbaland ו-Jazzy Pha, האלבום הגיע למקום השני המצעד הבילבורד האמריקאי. לאחר שני אלבומי הסולו הוא חבר לדיג'יי Dangermouse בפרוייקט הניסיוני והמרתק Gnarls Barkley.

ב-2006 הם שיחררו את אלבומם הראשון St. Elsewhere שהגיע למעמד פלטינה משולשת. הסינגל הראשון שיצא Crazy, הפך ללהיט היסטרי בעולם וכבש מצעדי השמעות רבים. אלבום זה נחשב למצליח ביותר בקריירה של סי לו. אלבומם השני לא זכה להצלחה דומה ורק הסינגל הראשון שיצא Run הושמע רבות במצעדים. בין לבין, זמר הסול הופיע והפיק מספר להיטים לאומנים אחרים בשנים שיבואו (Don't Cha של הפוסיקאט דולז שהיה סינגל הפריצה של הלהקה) עד ל-2010 בה שיחרר את אלבומו האחרון והמשובח ביותר מוסיקלית כסולו עד כה - The Lady Killer.

  הוא החל את דרכו כזמר מקהלה בכנסיה, איבד את הוריו בגיל צעיר ועבר לא מעט תלאות עד שהגיע עד הלום, מקום שלא מבייש שום זמר אמיתי הנמצא כיום בשוק. האלבום מופק ברמה של פסקול לסרט זוכה  אוסקר, עם כמה חידושים של שירים ותיקים יותר (No One's Gonna Love You של  Band of Horses המתעלה על המקור והוא השיר האהוב עליי באלבום), יחד עם שורת מפיקים ואומנים מכובדים, כולם תחת ניצוחו של סי לו מגיעים לשלמות הוינטאג'ית שהאלבום משרה.

 האלבום מתחיל עם נעימת האינטרו של הליידי קילר, ממש כמו ג'יימס בונד פוגש את ג'יימס בראון, סי לו מכריז על עצמו כ"רוצח הנשים" עם דגש על אילו שפגעו בו בחייו. הסינגל הראשון מהאלבום Fuck You או בגירסתו המצונזרת Forget You, כבש מצעדים בקצב מטורף בחודשים האחרונים ובצדק. נראה שסי לו עלה על המתכון הכובש ממש כמו בתקופת Gnarls Barkley.  הוא בוכה על הבחורה שעזבה אותו בצורה קומית ומשעשע אותנו באירוניה עוקצנית. קרטיס ג'קסון (50 סנט) נדלק על השיר ומיד הקליט לו רימיקס שהוסיף לבאז סביבו.

 רוב האלבום נשען על השפעות מוטאון וסול שמהן סי לו הגיע, עם קורטוב כלי סימפוניה קלאסיים, פאנק והיפ הופ בשביל הקצב והגרוב. סי לו מספר איך שהוא נפגע ואהב, גידל ועזב, טיפח ונורה ולבסוף זכה לאהוב באמת ובתמים. אכן אלבום מרגש ונוגה לסבא סי לו (בגיל 46 הוא כבר סבא!). הוא סוגר את האלבום עם האאוטרו  של אותו ליידי קילר, כנראה בהרכזה שאותה גברת אמנם שינתה אדרת, אך היא עדיין הורגת. מומלץ ביותר לאלו הנוהגים להרהר ולגלוש במחשבות, בעיקר בזמן שהם נוהגים בכביש (אך תמיד לשמור על עירנות, ובחורף סעו לאט יותר ויתר זהירות ומה לא) ולחובבי סי לו והז'אנרים המוסיקליים שהוא חולש עליהם.

 

תגובות