אלבומים

Solex - Amsterdam Throwdown King Street Showdown! - 2010

שירי פופ מושלמים, מלאים בסימפולים מגניבים, ביטים מקפיצים וסאונדים לא צפוים

מאת יאיר יונה. 26-11-2010

תגיות: פופ, הולנד, אליזבת אסלינק, In The Fishtank, ג'ון ספנסר

 

אם קראתם מספיק המלצות שכתבתי, אתם וודאי כבר מכירים את הטעם המוזיקלי שלי. ג'אז אפלולי או רדיקלי, מוזיקה שקטה, פסקולים, סינגר\סונגרייטרז, פולק אנגלי, פסיכדליה, וינטאג', דברים מוזרים. לרוב, לא תמצאו כתבות על fאנק או היפ הופ, לבטח לא מטאל. גם אלקטרו לא יהיה כאן הרבה. זה לא שאני מתנגד להם באופן כללי, אני רק משתדל לכתוב על דברים שאני מבין בהם, ובכל הז'אנרים האחרונים שציינתי, אני לא כל כך מבין.

אבל. כששמעתי לראשונה לפני חודשיים ומשהו את אלבום הפופ המושלם שעליו אני כותב עכשיו, למרות שזה לא הסגנון שלי בד"כ, אני לא יכול להמנע מלברבר עליו קצת. אני חייב לציין את אחד אלבומי השנה של 2010 כשאני נתקל בכזה, גם אם זה לא הקו הרגיל שלו. וכל הפתיחה הארוכה הזו באה לומר, שהאלבום Amsterdam Throwdown King Street Showdown! הוא יצירת מופת שהשאירה אותי פעור פה ומתנגנת אצלי בריפיט מאז הפעם הראשונה ששמעתי אותו.

המוזיקאית ההולנדית אליזבת אסלינק, שיותר ידועה בכינוי שלה Solex היא גאון. מוזיקאית שאני מאד מאד אוהב כבר כמה שנים מאז ששמעתי את האלבום הנפלא שלה Low Kick and Hard Bop, ואני משתדל לעקוב אחרי כל דבר שהיא עושה. ההולנדית הזו יודעת לרקוח שירי פופ מושלמים, מלאים בסימפולים מגניבים, ביטים מקפיצים וסאונדים לא צפוים שמגיעים מכל הכיוונים. ברזומה שלה אפשר למצא את האלבום שציינתי, את האלבום Laughing Stock Of Indie Rock ואת האלבום שעשתה לסדרת In The Fishtank לפני כמה שנים. זו הפעם האחרונה ששמעתי ממנה, אי שם ב-2005. בזמן יצירת האלבומים האלה היא הייתה בעלת חנות תקליטים יד שניה באמסטרדם. בשלב מסוים הלקוחות עיצבנו אותה והיא החליטה לסגור את החנות. מזל שלנו, כי היא התפנתה למוזיקה.

בינתים במקום אחר, ג'ון ספנסר הוציא את האלבום האחרון עם הבלוז אקספלוז'ן שלוב-2004 (ואני מדבר על Damage האדיר, חובה בכל בית) להקת פאנק-רוק עם תבלון סיקסטיז סליזי ומיוזע, ופאסון של רוקנרול ישן. לפני בלוז אקספלוז'ן, ג'ון ספנסר היה חבר בהרכב Boss Hog שפעל מסוף האייטיז עד אמצע הניינטיז, שם פגש גם את אשתו לעתיד Christina Martinezלפני מספר חודשים הוציאה סולקס, בשיתוף פעולה עם כריסטינה מרטינז וג'ון ספנסר, את האלבום החדש והאדיר הזה Amsterdam Throwdown King Street Showdown! למי שמבקש לשמוע ניצוצות של הבלוז אקספלוז'ן, שימשיך לכיוון ההוצאות המחודשות של האלבומים שלהם, שיוצאות ממש עכשיו, כי זה לא הקייס. 

למרות השם החתום על האלבום – Solex Vs. Christina Martinez and Jon Spencer, זה הרבה יותר אלבום של סולקס מאשר של שני האחרים. הסגנון הכל כך ייחודי של סולקס נמצא כאן, זה ששומר על גרוב מגניב, סימפולים, ושירי פופ מושלמים מלאים במיתרים וסאונד וינטאג'. זהו בדיוק התמהיל שמקבלים באלבום, ומספיק להקשיב לקטע הפותח Bon Bon כדי להבין איך שאר האלבום הולך להשמע. ההפקה, הכתיבה, העיבודים – הכל פרי מוחה של ההולנדית המשוגעת. אבל לקול, לפאסון ולפרסטיג' של ספסנסר, יש חלק בלתי נפרד בקוליות הכללית שעוטפת את השיר הראשון, שהוא בעצם דוגמית בודדת לאיך נשמעים שאר 15 השירים באלבום.

זה תקליט עמוס בסאונדים חיים ודגימות (אחד היתרונות בלהיות בעל חנות תקליטים), אבל שום שיר לא דומה לשום שיר. כלומר, הקו הכללי נשמר, אבל כל הזמן צצות הפתעות וסוכריות אודיו מתפוצצות עפות מכל כיוון עלי, והן אלו ששומרות את כל האלבום הזה כמיקשה שאפשר למצותה במילה אחת – Fresh או Cool. או Wow. או Fuck me. לבחירתכם. ג'ון ספנסר לא גונב את ההצגה, הוא מגיע כווקאליסט עם attitude ולוקח את השירים האלה לאן שצריך, וגם הקול של כריסטינה מרטינז לא כובש את כל הספקטרום, והבאסים העמוקים,הוורליצרים, הסינתים, המיתרים, כלי הנשיפה – הכל סולקס. סולקס היא גאונה, תמיד ידעתי את זה, אבל האלבום הזה הקפיץ אותה מאה צעדים קדימה, וג'ון ספנסר, עם כל מגניבותו ואהבתי למגניבותו, צריך להיות סופר מוחמא שהוא חלק מאלבום מושלם שכזה. Pure fun for ya all.

 

כתבה זו פורסמה בבלוג small town romance

 

להאזנת האלבום המלא באתר Bandcamp

תגובות

  • אלבום ענק

    עעעעעעעעעעעננננננננננקקקק !!!

    שייקה, 29-11-2010 19:52

  • סופר דופר

    מדהים

    ארי, 14-11-2011 18:39